תמ"ש 53053-02-11

תקציר

התיק עוסק בזכותה של קטינה למזונות מאביה בעקבות מערכת יחסים חד פעמית בין התובע (האם) לנתבע (האב). האם הגישה תביעה בה דרשה מהאב לשלם 2,600 ש"ח בחודש עבור מזונות הילד, כולל הוצאות עבור גן הילדים או הצהרונים של הילד. האב, המשתכר 3,700 שקל בחודש, טען כי הפרשתו החודשית לא תעלה על 1,200 שקל. בית המשפט בחן את מצבם הכלכלי של הצדדים, את צרכי הילד ואת חובתו של האב על פי הדין העברי, שכן שני הצדדים יהודים. בית המשפט קבע כי האב חייב בתשלום מזונות בסך 1,470 שקל לחודש, כל עוד האם מתגוררת עם הוריה. סכום זה מכסה את ההוצאות ההכרחיות של הילד, כולל מזון, ביגוד, תרופות, צעצועים, נסיעות ודמי גן. עוד הורה בית המשפט כי תרומתו של האב תגדל ל-1,650 שקל לחודש כאשר האם תשכור דירה, כולל שליש מהוצאות שכר הדירה, עד ל-1,500 שקל. סכום זה יותאם למדד המחירים לצרכן אחת לשלושה חודשים וצפוי לכסות את צרכיו החיוניים של הילד. בנוסף, שני ההורים יחלקו שווה בשווה את כל הוצאות הבריאות והחינוך הנוספות שאינן מכוסות על ידי ביטוח או חוקי חינוך חובה. האב ישלם גם 450 שקלים לחודש לאחר שהילד יגיע לגיל 18 או יסיים את לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר, עד תום שירות החובה הצבאי שלו. בית המשפט לא הוציא צו להוצאות, לאור מצבו הכלכלי של האב ותביעתה הממושכת של האם. פסק הדין נועד לספק את צרכי הילד תוך התחשבות ביכולתם של ההורים לשלם.