תמ"ש 28450/09

תקציר

הניתוח המשפטי האם רופאי מחלקה מונשמת יכולים להמשיך בהליך טרכאוסטומי בניגוד להתנגדות האפוטרופוס (האישה) תלוי בעקרונות מפתח הנגזרים מהמשפט הסטטוטורי, הפסיקה, האתיקה הרפואית והשיקולים ההלכתיים היהודיים. להלן הנקודות המתארות את העקרונות והחידושים המשפטיים הרלוונטיים הכרוכים בכך: **ט. סמכות אנשי מקצוע רפואיים והתערבות בית המשפט לפי חוק האפוטרופסות** - **המסגרת המשפטית:** על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הישראלי (1992), סעיפים 69, 68(א) ו-68(ב) קובעים כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעתור לבתי המשפט כדי לאשר התערבויות רפואיות לטובת אנשים עם מוגבלות, ובתי המשפט אינם יכולים להורות על הליכים כאלה אלא אם כן חוות דעת רפואית מאשרת את הצורך לשמור על שלומו הגופני או הנפשי. - **שיקול הדעת והנחיצות של בית המשפט:** סמכותו של בית המשפט מושרשת בהגנה על טובת הפרט חסר היכולת, תוך איזון בין חירות, כבוד וחיים, במיוחד כאשר אפוטרופוסים מתנגדים להליכים מאריכי חיים. **השני. נחיצות והצדקה רפואית של טרכאוסטומיה** - **עקרונות רפואיים:** הצינור התוך-קנה הקיים מהווה סיכונים לכיב קנה הנשימה ודלקת. ניתוח (טרכאוסטומיה) מסומן מכיוון שהוא מציע פוטנציאל לנשימה ארוכת טווח, מונע פציעה נוספת ואף עשוי להקל על הגמילה מהנשמה מלאכותית. - **חידוש משפטי:** אישור בית המשפט תלוי בחוות דעת המומחה כי ההליך נחוץ לרווחתו הפיזית של החסוי, וכי המכשיר הנוכחי הוא זמני, עם פוטנציאל לשיפור עתידי – כך שההתערבות אינה רק מאריכה חיים אלא מונעת הידרדרות נוספת. **השלישי. הבחנה בין מחלה סופנית ויישום החוק** - **סטנדרט משפטי למחלה סופנית:** חוק החולה הנוטה למות (2005) מגדיר מחלה סופנית כפרוגנוזה של פחות משישה חודשים (סעיף 8(א)) או שבועיים (סעיף 8(ב)). כאן, חוות דעת מומחה קובעת במפורש כי החולה אינו עומד ברף זה, ומשמע כי לא חלות הוראות לסירוב לטיפול על בסיס סופני בלבד. - **חידוש משפטי:** בית המשפט מדגיש כי גם עבור חולים שאינם סופניים, הטיפול הדרוש לשמירה על שלמות הגוף ומניעת הידרדרות עשוי להיות מוצדק, בהתאם לתכלית הרחבה יותר של דיני בריאות ועקרונות מוסריים. **הרביעי. שיקולים אתיים והלכתיים** - **כיבוד הרצון והאוטונומיה:** בית המשפט שוקל את רצונותיו המובעים הקודמים של המטופל, תוך שימת דגש על כיבוד האוטונומיה האישית - עיקרון משפטי חשוב המחוזק על ידי זכויות חוקתיות ופסיקה. עם זאת, הוא מכיר בכך שבהיעדר הסכמה מפורשת ועדכנית, הצורך הרפואי יכול לגבור על רצונות שהובעו בעבר אם ההתערבות נחשבת מועילה. - **ההלכה היהודית (הלכה):** הניתוח משלב עקרונות הלכתיים המכירים בקדושת החיים (פיקוח נפש) עם ההיתר למנוע או לחזור בהם מאמצעים מאריכי חיים כאשר הם גורמים לסבל או אינם משרתים מטרה משמעותית, בהתאם לפרשנויות של פוסקים (למשל, הרב משה פיינשטיין, הרב יעקב ישראל קנייבסקי). **V. איזון בין סבל, בלתי הפיך ותוצאות עתידיות** - **הערכה רפואית:** בית המשפט מסתמך על חוות דעת מומחים המצביעות על כך שמצבו של החולה אינו סופני, אלא כרוני ואולי הפיך. הוא שוקל כאב, סבל וסבירות לשיפור עתידי – בהתאם ל"מבחן המשולש" (מצב, רצון, סבל) המוטמע בחוק ובאתיקה. - **חידוש משפטי:** בית המשפט מאמץ סטנדרט ניואנסים - אישור ההליך כאשר הוא מגן על שלמות הגוף ומציע אופק להטבות בריאותיות עתידיות, גם כנגד התנגדות האפוטרופוסים, בתנאי שההתערבות היא מידתית, הכרחית ובהתאם לחוות דעת רפואית. **השישי. יישום "המבחן המשולש" והטיפול המידתי** - בית המשפט מרחיב את 'המבחן המשולש' המשמש באופן מסורתי במקרים סופניים לחולים ארוכי טווח שאינם סופניים: 1. צורך רפואי לשמר או לשפר את הרווחה. 2. כיבוד רצונותיו המובעים מראש של המטופל. 3. הקפדה על כך שתועלת הטיפול עולה על כל נזק. - בית המשפט מדגיש כי התערבויות כגון טרכאוסטומיה, הנותנות מענה לצרכים פיזיולוגיים בסיסיים (נשימה), נחשבות מידתיות והכרחיות, ולכן מותרות גם לנוכח התנגדויות לאפוטרופסות. **השביעי. סיכום וחדשנות משפטית** - ההחלטה מהווה תקדים משפטי חשוב: כאשר הליך רפואי מוצדק מבחינה רפואית, הכרחי לשלמות הגוף ועולה בקנה אחד עם נורמות אתיות ועקרונות דתיים, בתי המשפט עשויים לאשר התערבות כזו למרות התנגדות להחלטות אפוטרופסות. - גישת בית המשפט עומדת בבסיס פרשנות פרוגרסיבית של זכויות האפוטרופסות - המאפשרת לאנשי מקצוע רפואיים חופש פעולה לפעול לטובת המטופל כאשר מדובר בהליכים מצילי חיים וכאשר אפוטרופוסים מסרבים להליכים כאלה ללא הצדקה מספקת הקשורה לסבל בלתי הפיך או לסופני. - מקרה זה מדגים עמדה מאוזנת וחדשנית מבחינה משפטית המשלבת בין המשפט הסטטוטורי, האתיקה הרפואית, כבוד האדם וההלכה היהודית, ומדגישה כי שמירה על חיים, שלמות הגוף והקלה על סבל יכולים להצדיק התנגדות של אפוטרופוסים בלתי חוקיים כאשר החוק, חוות הדעת הרפואית ועקרונות האתיקה תומכים בהתערבות. **לסיכום**, העקרונות המשפטיים מאשרים כי הליכים רפואיים הנחוצים לבריאותו ושלמות גופו של הפרט - כגון טרכאוסטומיה - יכולים להיות מאושרים על ידי בתי המשפט גם כנגד התנגדות האפוטרופוס אם הם מוצדקים על ידי צורך רפואי, אינם מכוונים אך ורק להארכת חיים באופן מלאכותי, ועולים בקנה אחד עם נורמות אתיות והלכתיות. המקרה מדגים חידוש משפטי ניואנסי המרחיב את גבולות האפוטרופסות לטובת צורך רפואי וכבוד האדם.