ת"א 7261-10-10

תקציר

התובע, נהג אוטובוס וצבע שהיה מעורב בתאונת דרכים, הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חברת הביטוח הודתה בכיסוי. הסוגיות העיקריות היו מידת נכותו של התובע והאם נזקק לעזרה מאחרים כתוצאה מהתאונה. האורתופד המומחה העריך את הנכות הרפואית של התובע עקב התאונה בשיעור של 5%, ואת הנכות הזמנית בשיעור של 100% למשך חודש ובשיעור של 50% למשך חודשיים. התובע חלק על ממצאי המומחה, אך בית המשפט מצא אותם סבירים. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא סיפקה כל עילה לכך שבית המשפט יתערב בחוות דעתו של המומחה, שהייתה חסרת פניות ואובייקטיבית, ומשכך קיבל את הערכת הנכות הרפואית. באשר לנכות תפקודית, בית הדין מצא כי למרות שמוגבלותו של התובע השפיעה במידה מסוימת על עבודתו, ההשפעה על תפקודו הייתה פחותה מכפי שטען. בית המשפט ציין כי שכרו של התובע עלה מאז התאונה וכי הוא לא המציא מסמכים רפואיים עדכניים התומכים בטענותיו לכאבים מתמשכים. בית המשפט הגיע למסקנה כי נכותו התפקודית של התובע נמוכה מנכותו הרפואית. התובע טען להפסדי השתכרות, אך בית המשפט פסק לו סכום גלובלי של 12,000 ₪ בגין השתכרות בעבר ו-23,000 ₪ בגין השתכרות עתידית, שכן מצא קשיים בחישוב מדויק של ההפסדים. כמו כן פסק לו בית המשפט 2,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר, למרות שחלקן מכוסות על ידי חוק בריאות ממלכתי, וכן 7,000 ₪ עבור עזרה בעבר מאחרים ו-5,000 ₪ עבור עזרה עתידית, שכן התובע נזקק לסיוע מסוים לאחר התאונה. בית המשפט קבע את הפיצוי בגין כאב וסבל בהתאם לתקנות, שקבעו את הסכום על 7,887 ₪ עבור 5% נכות רפואית, והורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 57,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין. סכום פסק הדין היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום, עם הפרשי ריבית והצמדה לכל איחור.