ע"א 7699/11

תקציר

ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, וציינה כי לא הייתה עילה להתערב בממצאיו, שהיו מעוגנים היטב בדין ובראיות. הערעור נסב סביב השאלה האם ההאשמות נגד המערער במעורבות בהעלמת מסמכי חשבון נאמנות היו סבירות; לא היה הכרעה מכריעה בשאלה האם המערער אכן הסיר את המסמכים. המוקד היה האם תלונתו של המשיב לפרקליטות, שהוגשה בחשדנות, נופלת תחת ההגנות המשפטיות מפני לשון הרע. על פי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, תלונות שהוגשו בתום לב לרשויות המוסמכות מוגנות. בעוד שהמערער טען לטעויות עובדתיות ומשפטיות, ולהתנהגות בלתי הולמת פרוצדורלית במהלך הדיון המחוזי, הראיות הצביעו על חשדו של המשיב התבסס על טעמים סבירים, כגון שליטה במסמכים, התנהגות חשודה וייעוץ של ייעוץ משפטי. חשוב לציין כי המשיב העביר את ההאשמות בזהירות, והודה כי מדובר בחשדות ללא הוכחות קונקרטיות, המעידות על תום לב. בית המשפט לא מצא לשון הרע, שכן התלונה הופנתה כראוי לרשויות ונעשתה בתום לב. אמנם נמתחה ביקורת על התנהלות בא כוח המשיב בחקירה הנגדית, אך היא לא פגעה בהגינות הכוללת או בתוצאה, והביאה את בית המשפט לדחות את הערעור. פסק הדין התקבל פה אחד על ידי השופטים חיות, פוגלמן וצילברטל, ללא צו להוצאות.