בש"פ 8647/10

תקציר

קביעות בתי המשפט בעניינו של המערער היו כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה המצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים נגדו. הראיות שהוצגו על ידי התביעה הורכבו מראיות נסיבתיות הקושרות את המערער לשני אירועים של סחר בסמים. באירוע הראשון נהג המערער ברכב מסוג פורד פוקוס לחניון בנתניה, שם מכר לכאורה חשיש באמצעות מתווך בשם טל לסוכן משטרתי סמוי. האירוע השני, דומה, התרחש כמה ימים לאחר מכן באותו מקום. הראיות כללו את דברי הסוכן המזהים את המערער כספק, תצפיות שערך קצין משטרה אחר ורישומי טלפון המעידים על תקשורת בין טל למערער בסמוך למועד האירועים. בנוסף, בהקלטת וידאו מהאירוע השני נראה המערער נוהג ברכב הפורד כשהוא עוזב את המקום. ראיה זו נתמכה גם בשיחת טלפון מוקלטת בין טל למספר הקשור למערער, ממנה עולה מעורבותו של המערער בסחר בסמים. בית המשפט מצא כי די בראיות אלה כדי לבסס טענה לכאורה, חרף טענות המערער בדבר היעדר קשר מספק והיעדר ראיות ישירות. השופטים דחו את הערעורים, וקבעו כי הראיות הנסיבתיות, כאשר נשקלו יחדיו, קושרות באופן סביר את המערער לעבירות. בית משפט השלום הורה על מעצרו של המערער, החלטה שעליה ערער לבית המשפט המחוזי, שפסק גם נגד המערער. גם בית המשפט העליון, לאחר שבחן את חומר הראיות, לא מצא הצדקה להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר ודחה את הערעור ואישר את צו המעצר. ההחלטה התקבלה על יסוד מכלול הראיות הנסיבתיות, אשר לכאורה סיבכו את המערער בעבירות הסחר בסמים. זאת ועוד, ציין בית המשפט את הימנעותו של המערער מלהזכיר בערעורו צו מעצר קודם, ומצא את התנהלותו תמוהה ומצערת.