תפ"ח 17442-05-09

תקציר

המתלונן נורה ונפצע מקליע שנורה מרכב. הכדור פגע בישבנו. בעקבות האירוע הואשם הנאשם בניסיון רצח ובעבירות נשק (נשיאה והובלה). על פי כתב האישום, הנאשם ידע שיש אקדח וכדורים ברכב והוא התיישב במושב הקדמי ליד הנהג. עניינה של התביעה הסתמך על זיהויו של המתלונן את הנאשם כאחד מיושבי הרכב, על הודאותיו של הנאשם בחקירתו במשטרה ועל הודאותיו בפני מודיע שהוכנס לתאו. ההגנה טענה כי הנאשם לא היה מעורב באירוע והציגה טענת אליבי, לפיה הנאשם היה בביתו בעת הירי. בית המשפט מצא כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי לנאשם הייתה ידיעה מוקדמת על כוונת היורים לפגוע במתלונן, וכי הוא הצטרף אליהם ברכבם, בשבתו במושב האחורי. עם זאת, בית המשפט לא שוכנע כי יש לראות בנאשם כמבצע משותף, שכן לא הוכח כי הביע רצון לבצע את העבירה מראש או כי הייתה לו יד בתכנונה. בית המשפט מצא כי מעורבותו של הנאשם בירי הוכחה כמסייעת, שכן נוכחותו תרמה לביצוע העבירה. עוד קבע בית המשפט כי התביעה לא הצליחה להוכיח מראש את ידיעתו של הנאשם על קיומו של נשק, ולכן זיכתה אותו מעבירות הנשק.