ת"פ 1631/06

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות הקשורות לכניסה לישראל שלא כדין, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, הסתננות לאחר גירוש, התחזות לאחר, הפרעה לשוטר, שיבוש הליכי משפט ושימוש במסמך מזויף. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם להרשיע את הנאשם לפי החוק למניעת הסתננות או חוק הכניסה לישראל, שעונשו חמור פחות. השופט קבע כי חוק ההסתננות חל על עניינו של הנאשם. על פי החוק, מי שנכנס לישראל שלא כדין נחשב למסתנן אלא אם כן הוכח אחרת. השופט דחה את טענת ההגנה כי יש לפרש את החוק כדורש הוכחת כוונה לפגוע בביטחון המדינה, שכן הוא אינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק. בנוסף, השופט ציין כי השלכותיה של הרשעה לפי חוק ההסתננות, חמורות ככל שיהיו, מוצדקות על ידי השיקולים הביטחוניים ומשמשות כגורם מרתיע. מאחר שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ובהסתננות לפי החוק למניעת הסתננות. פסק הדין ניתן ביום 6.7.2006 בנוכחות הצדדים הנוגעים בדבר.