בש"פ 5270/21

תקציר

המערער הורשע בתקיפת בן משפחה קטין ונגזרו עליו תשעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 15,000 ₪, בהתאם להסכמת הצדדים. בעקבות בקשת המשיב, הוציא בית המשפט המחוזי בבאר שבע צו פיקוח זמני, שמאוחר יותר הפך אותו לקבוע. המערער ערער על ההחלטה וטען כי בית המשפט המחוזי לא היה צריך ליתן את צו הפיקוח, נוכח רמת מסוכנותו הנמוכה-בינונית, היעדר סטייה מינית ורמתה הנמוכה של העבירה. עם זאת, המשיב הדגיש את חומרת העבירה כלפי קטין ואת חוסר אחריותו של המערער, אשר הגביר את הסיכון לעבירה חוזרת. המערער גם סירב לעבור טיפול בעבירות מין, ובעיית השימוש באלכוהול שלו, גורם סיכון, לא טופלה כראוי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את תכליתו המונעת של צו הפיקוח ואת הצורך להגן על קטינים. בית המשפט הסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר המסוכנות הנשקפת מהמערער ומידתיות הצו, במיוחד נוכח הכחשתו את העבירה וחוסר ההתקדמות בטיפול בבעיית האלכוהול שלו. כך נשמר צו הפיקוח והפיקוח הקבוע.