רע"א 1694/24

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בה נדחה ניסיון לעכב הליכים לטובת בוררות. הסכסוך נסכם על הסכם הלוואה בין מר עדי קייזמן לבין מר ברוך איבצ'ר, עם סעיף בוררות המייעד את מר רן רהב כבורר. בהמשך העביר איבצ'ר את זכויותיו לרהב, שהגיש בהמשך תביעה נגד קייזמן. קייזמן ביקש הקפאת הליכים על בסיס סעיף הבוררות, אך זו נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי לא מיהר להפעיל את תביעת הבוררות בהזדמנות הראשונה. בית המשפט ציין כי מעשיו של קייזמן לאורך ההתדיינות המשפטית מצביעים על כך שהוא נטש את מסלול הבוררות. ערכאת הערעור הדגישה כי ערעורים בענייני בוררות מתקבלים במשורה ודורשים נסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. בית המשפט דחה את הערעור וציין כי ההליכים מתקיימים למעלה משנתיים, ומתן עיכוב הליכים עלול להוביל לעיכובים ומורכבות מיותרים. הבקשה נדחתה מאחר שלא עמדה באמות המידה הגבוהות הנדרשות לערעור, והמשך הטיפול בבקשות אלה בשלב מאוחר של ההתדיינות חותר תחת עקרון היעילות המרכזי בדיני הבוררות. כתוצאה מכך, בית המשפט אישר את ההחלטה המקורית מבלי לקצות הוצאות, והדגיש את החשיבות הפרוצדורלית של העלאת תביעות בוררות במועד.