ת"פ 48893-12-12

תקציר

הנאשם הואשם ב-12 סעיפים של הונאה וזיוף הקשורים להעברת שיקים מזויפים. בכתב האישום נטען כי הנאשם השיג שקיות מזויפות בין נובמבר 2011 למאי 2012, ביודעו שהן מזויפות, והשתמש בהן בדרכים שונות באמצעות אנשים אחרים כדי להשיג מהן דבר. לנאשם הייתה היכרות מוקדמת עם חלק מהאנשים להם מסר את השקיות, לרבות משה הנסוב, לו שכר מחסן. הנאשם נתן שקיות מזויפות לאנשים אלה, תוך התחזות לכך שהם ממקורות לגיטימיים כגון עיריות או חברות, וקיבל מהם בתמורה כסף מזומן או שקיות אחרות. חלק מהשקיות הופקדו בבנקים וכובדו, ואחרות הוחזרו כמזויפות. עדי התביעה, בהם הנשב, מלאכי, מלכה ועקובוב, העידו על מעשיו של הנאשם, ועדויותיהם נתמכו במסמכים ובעדים נוספים. הנאשם טען כי הוא חף מפשע ולא היה מעורב בפרשה, אלא רק הכיר את הנגב עם צד שלישי שהיה אחראי לזיוף. עוד טען הנאשם למחדלי חקירה, שכן המשטרה לא חקרה ביסודיות את טענותיו. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בכל הסעיפים. עדותם של עדי התביעה הייתה בדרך כלל אמינה, ואילו עדותו של הנאשם הייתה מלאת סתירות וחסרת אמינות. הראיות, לרבות שיחה מוקלטת בין הנאשם לבין הנסוב, הוכיחו את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. למרות שייתכן שהיו מעורבים נוספים בזיוף, הנאשם היה המבצע העיקרי והדומיננטי. בית המשפט ציין גם את קווי הדמיון הרבים במעשיו של הנאשם, אשר הצביעו על חוסר תום לב והוכיחו את היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירות. מחדלי חקירה לא היו משמעותיים דיים כדי להצדיק זיכוי, במיוחד לאור עוצמת הראיות נגד הנאשם. בכך הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל האישומים.