עמ"נ 47521-12-22

תקציר

פסק הדין מנתח את מורכבות חישוב היטלי השבחה ופטורים לפי תמ"א 38 ותכנון מפורט. לאחר בחינת טענות המערערים והוועדה המקומית, דוחה פסק הדין הן את עמדות השמאי המכריע והן את עמדות ועדת הערר ומציע שיטת חישוב חדשה. היטל ההשבחה, שנועד לחלוק עם הקהילה את ההון המתקבל מפעולות תכנון, חייב להתאים לעקרון ההעשרה. עם זאת, הפטורים לפי תמ"א 38 נועדו לתמרץ חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. פסק הדין משרטט תהליך בן שלושה שלבים: ראשית, להעריך את ההשבחה הכוללת ממעשה תכנוני, לאחר מכן להבחין בין זכויות לפי תמ"א 38 לבין תכנון מפורט, ולבסוף לחלק את ההשבחה באופן יחסי בהתאם לזכויות שמומשו. השופט מבקר את השיטות הקודמות על כך שאינן מתיישבות עם עקרון ההעשרה ואינן מסבירות את סך ההשבחה באופן מדויק. השיטה החדשה מדגישה את היחס המידתי בין היקף הזכויות לבין ההשבחה הכוללת, ומבטיחה איזון בין תמרוץ פרויקטים לחיזוק לבין הטלת היטלים על זכויות אחרות. גישה זו מציעה לחשב את ההשבחה על בסיס השטחים היחסיים שמומשו מזכויות תכנון שונות, תוך שמירה על פשטות וודאות. אם לא הושגה הסכמה לגבי יחסי השטח, הנושא חוזר לשמאי המכריע אך ורק לצורך חישוב זה. פסק הדין מהווה תקדים לחישוב היטלי השבחה תוך הכרה בצורך בהגינות ובעקביות לוגית אל מול הפטורים החקיקתיים.