רע"א 62771-12-21

תקציר

**ניתוח משפטי של הפסיקה והעקרונות הראייתיים בפסק הדין** **1. עקרונות משפטיים המסדירים קבילות ראיות ושיקול דעת בית המשפט** פסק הדין מדגיש עיקרון יסוד במשפט האזרחי: בתי המשפט אינם פוסלים ראיות על הסף בשל חששות של אי קבילות, אלא מעריכים את תוכנה ומשקלן. גישה זו עולה בקנה אחד עם ההתפתחות הכללית של כללי הראיות, תוך שימת דגש על בחינה גמישה של כל מקרה לגופו. טענת המשיב כי אין ראיות פסולות במשפט האזרחי נחשבת שגויה מכיוון שנסיבותיו של כל מקרה מכתיבות קבילות. אישור בית המשפט העליון למחיקת קטעים מתצהירים או הסרת נספחים מעיד על שיקול דעת שיפוטי בניהול ראיות. הוא לוקח בחשבון שהראיות עשויות להיות חלקיות או להכיל חלקים בלתי קבילים, ובתי המשפט רשאים לשלול או לשנות ראיות כדי לשרת את הליך הצדק מבלי לפגוע בהכרח בתיק הכולל. יש לציין כי בע"א 150/19 אישר בית המשפט תצהירים מרחיבים, המצביעים על קבלת שינויים המבהירים או משלימים ראיות. **2. טיפול בהחלטות ראייתיות מקדמיות וסופיות** פסק הדין מדגיש את הגישה הניואנסית שבתי המשפט נוקטים לגבי מתי לשלול או להעריך ראיות - בין אם בשלב המקדמי או הסופי. ההחלטה להתייחס לסוגיות ראייתיות מסוימות בשלב מוקדם, כגון בדיקות פוליגרף ללא הסכמה, משקפת עמדה שיפוטית אסטרטגית למניעת הליכים בזבזניים או ראיות בלתי קבילות להשפיע על התיק שלא לצורך. לדוגמה, בית המשפט במקרה זה בחר להכריע בראיות הפוליגרף באופן מיידי בשל היעדר הסכמה, בהתאם לעקרונות שנקבעו לפיהם הסכמה היא תנאי מוקדם לקבילות ראיות כאלה. **3. טיפול ראייתי בבדיקות פוליגרף** החידוש המשפטי העיקרי נוגע לקבילות בדיקות פוליגרף בהליכים אזרחיים: - **הסכמה כתנאי בסיסי:** הפסיקה קובעת באופן עקבי כי תוצאות בדיקת פוליגרף במשפט האזרחי קבילות רק אם שני הצדדים מסכימים. זה מושרש בעיקרון שהסכמה מרצון היא תנאי מוקדם, שמירה על זכויות הפרט ושמירה על הוגנות פרוצדורלית. - **אי קבילות בהיעדר הסכמה:** בתי המשפט אישרו מחדש כי בהיעדר הסכמה, ראיות פוליגרף אינן קבילות. הדבר נובע מההכרה בכך שהמבחנים יכולים להיות מוטים, לא אמינים או מושגים בצורה לא נכונה, ולכן השימוש בהם מחוץ להקשרים מבוססי הסכמה אינו מותר מבחינה משפטית. - **עקביות ובהירות משפטית:** הפסיקה שמרה על עמדה עקבית, עם פסקי דין רבים השוללים במפורש תוצאות פוליגרף ללא הסכמה הדדית. פסקי הדין מדגישים כי הסכמה הופכת את תוצאות הפוליגרף מבלתי קבילות לקבילות, אך אינה הופכת אותן להוכחת אמת חד משמעית או אוטומטית. **4. שיקול דעת שיפוטי וניהול פרוצדורלי** המקרים שנבדקו ממחישים כיצד בתי המשפט מפעילים שיקול דעת בענייני ראיות, תוך איזון בין קבילות טכנית לבין הוגנות פרוצדורלית והפרטים הספציפיים של כל מקרה. סמכותו של בית המשפט למחוק או לשלול ראיות, כולל תצהירים או תוצאות בדיקות, משקפת חידוש פרוצדורלי המעדיף צדק על פני פורמליזם קפדני, במיוחד כאשר ראיות עשויות להיות משוחדות, בלתי קבילות או שהושגו ללא הסכמה. **5. חידושים משפטיים ופסיקה בולטת** - קביעתו המפורשת של בית המשפט העליון כי בדיקות פוליגרף מחייבות הסכמה כתנאי משפטי מסמנת הבהרה חשובה, המחזקת את העיקרון כי בדיקות כאלה אינן בעלות ערך ראייתי מטבען ללא הסכמה. - ההכרה של בית המשפט בהיבטים הפרוצדורליים, כולל האפשרות לשלול ראיות ללא משוא פנים, וההבחנה בין החרגות ראשוניות וסופיות, מדגימה גישה גמישה להערכת ראיות. - הפסיקה מדגישה כי בית משפט רשאי להחליט על קבילות ראיות בשלב מוקדם של ההליך, במיוחד כאשר הכללתן עלולה לסבך או לפגוע בתהליך. **תקציר** פסק הדין מאשר את הכלל לפיו בדיקות פוליגרף בהליכים אזרחיים קבילות רק בהסכמה הדדית, בהתאם לפסיקה המקובלת. הוא גם ממחיש את גישת שיקול הדעת של בתי המשפט לסוגיות ראייתיות, ומאפשר שינויים, החרגות והחלטות פרוצדורליות המקדמות הוגנות ויעילות שיפוטית. הפסיקה מחזקת את העיקרון שראיות פוליגרף שלא בהסכמה נותרות בלתי קבילות, ובתי המשפט שומרים על שיקול דעת לנהל ראיות בשלב מוקדם או מאוחר של ההליכים, ומבטיחים שרק ראיות מהימנות ובהסכמה משפיעות על תוצאות התיק.