עע"מ 3627/23

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הבקשה שהגיש המערער. ההחלטה מתבססת על הטענה כי עיכוב ביצוע פסק דין עד להגשת ערעור הוא אמצעי חריג השמור רק למקרים משכנעים. מאחר שהמבקש לא הוכיח סיכויי הצלחה סבירים בערעור, ובהתחשב במהות המקרה ובסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בכך, בית המשפט אינו משוכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן שיהוי. יתר על כן, מהערכת בית המשפט את סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור עולה כי הם מזעריים. ההחלטה נשוא הערעור, שניתנה על ידי גוף מינהלי, נראית מנומקת היטב, מוצדקת ומבוססת על ראיות קבילות. לפיכך, התערבותו של בית המשפט במקרה זה אינה מוצדקת. תחת זאת, ראוי יותר כי ההחלטה תבוצע בהקדם כדי למנוע נזק פוטנציאלי, במיוחד בהתחשב בטענות החמורות בדבר הפרת זכויות האדם ושיבוש הליכי משפט המוטחות במבקש. קיים סיכון ממשי להישנות המחלה אם ההחלטה הנוכחית לא תיושם באופן מיידי. משכך, מוסר צו המניעה הארעי המונע את ביצוע פסק הדין, והמבקש נדרש לכסות את הוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪.