ע"א 4483/21

תקציר

הערעור הנדון נסוב סביב בקשה לפסילה שיפוטית והמורכבות הפרוצדורלית סביב סכסוך בין צדדים. המערער טען, כי בית משפט קמא גילה משוא פנים בכך שהביע בטרם עת דעות בנושאים שבמחלוקת, ובפרט בנוגע להפרה פרוצדורלית מרכזית בתביעה שכנגד. המערער טען כי החלטת הערכאה הנמוכה נעדרת הנמקה מספקת לפי תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, המשיב טען כי בקשת הפסילה מופרכת ומתעכבת, ומתעוררת רק לאחר שהתקבלה החלטה שלילית בעניין ערבות כספית. ערכאת הערעור בחנה טענות אלה, וציינה כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי וחוק בתי המשפט, פסילה מחייבת חשש ממשי למשוא פנים, שנעדר כאן. בית המשפט מצא כי האינטראקציות של הערכאה הנמוכה יותר לא היוו השפעה בלתי הוגנת או הטיה. על אף שהמערער טען למשוא פנים ולחוסר הנמקה מספקת בדחיית בקשת הפסילה, קבע ערכאת הערעור כי היעדר הנמקה מפורטת אינו מצדיק את ביטול ההחלטה, שכן לא הובחן משוא פנים. לפיכך, הערעור נדחה מבלי להטיל הוצאות, למרות שהכיר בחוסר ההסבר המספק בהחלטה הראשונית.