פ"א 210/08

תקציר

בני זוג ישראלים הורשעו בשורה של עבירות על חוקי התכנון והבנייה במדינה. הם עסקו בעבודות בנייה נרחבות, שכללו בתי הארחה, בריכה ותחנת דלק, ללא ההיתרים הנדרשים ובניגוד לתקנות התכנון והבנייה. הם הורשעו גם בהתעלמות מצו הפסקה שיפוטי והמשך הבנייה והשימוש במבנים הבלתי חוקיים. בית משפט קמא הטיל קנס ועונשים שונים נוספים, אך המדינה ערערה בטענה כי העונש היה מקל יתר על המידה ולא הרתיע מפני עבירות דומות. ערכאת הערעור נעתרה, הגדילה את הקנס ל-80,000 שקל בסך הכל, והורתה על הפסקה מיידית של השימוש הבלתי חוקי במבנים, תוך מתן צו הריסה בתוך פרק זמן סביר. בית המשפט הדגיש את חומרת עבירות הבנייה ואת הצורך בענישה מרתיעה, במיוחד במקרים של רווח מסחרי. בית המשפט אמנם בחר שלא להטיל את הקנס הכפול המקסימלי, אך בכל זאת החמיר משמעותית את העונשים ואישר מחדש את חשיבות השמירה על חוקי התכנון והבנייה. למשיבים, שעודדו את בית המשפט להתחשב בנסיבותיהם האישיות, ניתנה מסגרת זמן סבירה לקיום הצווים, וההחלטה ניתנה בהתאם.