ת"א 65375-08-24

תקציר

בית המשפט החליט לפטור חלקית את התובעים מתשלום אגרות בית המשפט הנדרשות להגשת תביעתם. ההחלטה התקבלה לאחר ששקלה את מכלול נסיבות המקרה. ראשית, בית המשפט בחן את סיכויי הצלחת תביעת התובעים, ומצא כי אמנם התביעה לא הייתה נטולת קשיים, אך היא אינה כה חסרת סיכוי או חלשה המצדיקה שלילת הפטור מאגרה על הסף. מדובר ברף נמוך שהתובעים הצליחו לעבור אותו, במיוחד בהתחשב בכך שהבקשה הנוכחית הייתה רק לפטור, והתביעה עצמה טרם נטענה במלואה. שנית, בית המשפט שקל את יכולותיהם הכלכליות של התובעים, ומצא כי הם אמנם לא הביאו ראיות מספקות ומפורטות לאי יכולתם לשלם, אך צו העיקול בסך של כ-8 מיליון שקל כנגדם היה גורם משכנע. התובעים, חברה ובעליה, לא הביאו כל ראיה אחרת מלבד כמה דפי בנק ורישיון הרכב של הבעלים, ובית המשפט ציין כי תביעתם לפטור סותרת את טענתם הקודמת למצב כלכלי "מצוין". עם זאת, בית המשפט שוכנע כי צו העיקול יוצר מכשול משמעותי בפני יכולתם לשלם, במיוחד בהתחשב בסכום התביעה המשמעותי שהגישו. גודלה של תביעה זו, המוערכת בכ-30 מיליון ₪, הציב קשיים נוספים בפני בקשת התובעים. בית המשפט הדגיש כי גובה התביעה מהווה שיקול משמעותי בבחינת פטור מאגרה, שכן הוא עשוי להצביע על ניסיון לנפח תביעה או לבזבז משאבי ציבור. דרישת התובעים לפטור מלא תוך תביעת סכום עתק יצרה קושי שבית המשפט נדרש לשקול בכובד ראש. פסיקות קודמות הוכיחו כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר הם ניצבים בפני סכומים כה גדולים, וטענות הנתבעים כי הסכום לא היה מוצדק סיבכו עוד יותר את הסוגיה. עם זאת, היה על בית המשפט גם לאזן בין זכות הגישה של התובעים לערכאות, זכות יסוד חוקתית, אשר הכריעה מעט את הכף לטובת התובעים. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש מקום לפטור חלקי, המחייב את התובעים לשלם רק מחצית משכר הטרחה הנדרש, ואת היתר יש לשלם בתוך 30 יום כדי להימנע מדחיית תביעתם. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.