עב"ל 1118/02

תקציר

לאחר עיון בחומר הראיות, החליט בית המשפט לקבל את הערעור, תוך שימת דגש על יישום תיאוריית המיקרוטראומה בהערכת ליקויו של המערער. תיאוריית המיקרוטראומה מבחינה בין סדרה של אירועים מינוריים הניתנים לגילוי לאורך זמן, בדומה לטיפות מים היוצרות נקב בסלע, לבין פגיעה מתמשכת מגורם רצוף, כמו נחל. על מנת שפציעה תסווג כמיקרוטראומה, יש להוכיח כי הצטברות פציעות זעירות במהלך העבודה הובילה לנזק משמעותי הפוגע ביכולת העבודה. המערער תיאר בהצהרותיו את עבודתו התובענית מבחינה פיזית, שכללה העמסה ופריקה ידנית של סחורות וחומרים כבדים לאורך שנים, ותרמה לפציעתו בגב. הוא הדגיש תקופות של עבודה פיזית אינטנסיבית, כולל הרמת חבילות במשקל של 5-30 ק"ג וטיפול בגלילים כבדים במפעל הנייר שלו. הוא ציין גם פעילות נהיגה ממושכת, הן במשאיות והן במלגזות, שנמצאו כגורמות לפגיעות גב עקב רעידות. בית המשפט הכיר ב"ראיות ראשוניות" לפגיעות קלות מצטברות עקב תנועות חוזרות ונשנות ותנודות נהיגה. לפיכך, בית המשפט העביר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שימנה יועץ רפואי אורתופדי מומחה שיעריך האם הפגיעות תואמות את הפגיעות הקלות החוזרות ונשנות המפורטות. החלטה זו התקבלה ביום 14.7.2003, ללא נוכחות הצדדים, ועל בית המשפט המחוזי לשקול הליך זה בבואו לפסוק הוצאות משפט.