ת"פ 47566-01-14

תקציר

הכרעת הדין מאשרת את בקשת המאשימה לקיים את עדותו של סוכן סמוי בדלתיים סגורות. הסוכן הוגדר כ"עד מאוים" על פי חוק הגנת עדים, בשל אופי עבודתו והאיומים הקונקרטיים שקיבל. בעוד הסנגורים הדגישו את עקרון הפומביות בדיונים, שהוא היבט יסודי של שיטת המשפט, השופט קבע כי הנסיבות הספציפיות של מקרה זה מחייבות את מתן עדותו של הסוכן בפרטיות. החלטה זו התקבלה כדי להגן על שלומו של הסוכן ולהבטיח שהוא יוכל להעיד בחופשיות ללא חשש, מה גם שעדותו תפורסם במלואה לאחר מכן. השופט שקל את האינטרסים השונים המעורבים והגיע למסקנה כי במקרה זה, הצורך להגן על הסוכן גובר על זכות הציבור לדעת. פסק דין זה הוא חריג נדיר לכלל הפומבי, הנחוץ לשמירת האיזון בין גילוי האמת לבין הגנה על המשתתפים בהליך המשפטי.