ע"פ 8500/22

תקציר

בהכרעה משפטית זו נדחה ערעורו הראשוני של המערער (ע"א 8500/22), ואילו ערעור המדינה (ע"א 8655/22) התקבל. תחילה נגזר על המערער עונש קל יותר של 19 חודשי מאסר, החורג מעונש המינימום הקבוע בחוק של 30 חודשים בגין העבירה שבוצעה. הימנעותו של בית המשפט המחוזי מלרשום נימוקים מיוחדים לחריגה זו נחשבה לטעות. השיהוי בהגשת כתב האישום, שצוין על ידי בא כוח המערער כסיבה מיוחדת, לא נחשב מספיק כדי להצדיק סטייה מעונש המינימום. שיקולים נוספים כגון גילו של המערער, מצבו הבריאותי והיעדר הרשעות קודמות נמצאו אף הם בלתי מספיקים להפחתת העונש. בית המשפט הכיר בשיהוי ובהודאה המאוחרת של המערער באשמה, אך קבע כי אין בהם כדי להצדיק חריגה מהדין. בסופו של דבר, ערעור המדינה התקבל, ועונשו של המערער הוחמר למינימום החובה של 30 חודשים, בתוספת 11 חודשי מאסר על תנאי, מותנים בהתנהגות עתידית. המערער נדרש להתייצב בבית המשפט בקישון עד ליום 23.7.2023 כדי להתחיל לרצות את עונשו.