ע"פ 70834/08

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט הם ערעור וערעור נגדי על הרשעתו וגזר דינו של חגי אברהם (המערער) בביצוע מעשה העלול להפיץ מחלה ותקיפה. המערער אובחן כנשא HIV בשנת 2001 וקיים יחסי מין לא מוגנים עם קטינה, המתלוננת, בין השנים 2002-2004, מבלי ליידע אותה על מצבו. למרבה המזל, המתלוננת לא נדבקה באיידס. המערער הודה גם בתקיפת המתלוננת. בית משפט קמא הרשיע את המערער בשני סעיפי האישום וגזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, מהם 5 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי. המדינה מערערת על ההקלה בעונש, ואילו המערער מערער על ההרשעה בטענה כי הודאתו אינה יכולה להוביל להרשעה ללא ראיות נוספות, כי עדותה של המתלוננת לא הייתה אמינה, וכי הכרעת הדין נעדרת הנמקה. באשר למעשה העלול להפיץ מחלות, קובע בית המשפט כי איידס היא מחלה מסכנת חיים וקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה מהווה מעשה כזה. בית המשפט מוצא כי צדק בית משפט קמא כשהעדיף את הודאת המערער על פני עדותו, ועדותה של המתלוננת מאששת את ההודאה. בית המשפט מוסיף וקובע כי המערערת ידעה על הסכנות הטמונות ביחסי מין לא מוגנים ופעלה מרצון ובמודע. לפיכך, הערעור על ההרשעה נדחה. בסוגיית גזר הדין מסכים בית המשפט עם המדינה כי העונש שהטיל בית משפט קמא קל מדי ומקבל את ערעור המדינה. בית המשפט גוזר על המערער 12 חודשי מאסר בפועל ועוד 10 חודשי מאסר על תנאי.