ע"פ 2655/13

תקציר

הערעור על גזר הדין שהוטל על ידי בית המשפט הפרוצדורלי לא צלח מאחר שהמערער לא הוכיח טעות מהותית בגזר הדין או שהעונש חרג מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות. המערער טען, כי עונשו לא היה צריך להיות כפוף לאמות המידה שהותוו בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, שנכנס לתוקפו לאחר הרשעתו. עם זאת, בית המשפט ציין כי הנחיות התיקון עדיין יכולות להוות השראה להליך גזר הדין עוד לפני מועד כניסתו לתוקף. המערער הורשע בביצוע מעשים מגונים בילדה צעירה בת שנתיים, ואופי עבירותיו, יחד עם חוסר התובנה והאמפתיה שלו כלפי הקורבן, הצדיקו עונש חמור. בית המשפט הכיר בחשיבות ההתערבות הטיפולית עבור עברייני מין, ובפרט פדופילים, והביע חשש כי המערער טרם שולב בתכנית טיפולית למרות המלצת בית משפט קמא. עם זאת, גזר הדין עצמו היה ראוי ולא הצדיק התערבות. לפיכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר על כנו, בעוד שהוצע לצדדים הרלוונטיים לבחון מחדש את השתלבותו של המערער במסגרת טיפולית ללא דיחוי.