ע"פ 56919-11-14

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של הנאשם על הכרעת הדין וגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. הנתבעת הואשמה בהפרת חוק עובדים זרים בכך שהעסקת עובדים זרים ללא האישור הנדרש. החוק קובע כי העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה. החלטת בית המשפט מתבססת על הראיות לפיהן העובדים נמצאו באתר העבודה של הנתבעת, מבצעים משימות שנפלו בגדר עבודתה של הנתבעת באתר. בית הדין התחשב גם בדבריו של הקבלן הראשי, מר הכט, שאישר תחילה כי העובדים הם עובדי הנתבעת. בית המשפט מצא את עדותו של המפקח, מר לביא, אמינה, שעמד על כך שהפועלים ביצעו עבודות שלד ולא הועסקו על ידי קבלן אחר באתר. הנתבע לא הצליח להפריך את חזקת ההעסקה, וטענותיו כי העובדים היו שייכים לקבלנים אחרים לא נתמכו בראיות קונקרטיות כלשהן. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות הנאשם בדבר פגמי החקירה, שכן נטל ההוכחה מוטל על התביעה לבסס אשמה מעבר לספק סביר, שעמד במקרה זה. גם הקנס שהוטל על הנאשם, בסך 30,000 ₪, נמצא ראוי ובגדר התקדים המשפטי. לפיכך דחו השופטים, לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ומשה טווינא, פה אחד את הערעור, ואישרו את הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי.