תלה"מ 21165-05-21

תקציר

פסק הדין מפרט את הסכם הממון בין בני זוג גרושים, וקובע כי כל הרכוש המשותף יחולק שווה בשווה בעת הגירושין, למעט דירה בנהריה השייכת לבעל בלבד. הסכם זה הוסכם על שני הצדדים ונרשם בשנת 2018. הבעל טען כי חלקו בדירת המגורים צריך להיות גדול יותר בשל תרומתו הכלכלית הגדולה יותר, לרבות מתנות וירושות מאביו וכספי יתומים צבאיים. עם זאת, השופט פסק לטובת האישה וקבע כי לשון הסכם הממון מצביעה על חלוקה שווה של כל הנכסים, לרבות דירת המגורים, וכי טענת הבעל לא הוכחה דיה. השופטת התייחסה לרישום הדירה בשני השמות, תשלומי משכנתא שבוצעו במשותף והתכתבויות להכרה בבעלות משותפת, כראיה לחלוקה שווה. כמו כן, מתנות וירושות שהתקבלו לפני הסכם הממון לא נחשבו בפסק הדין, והכסף ששימש לרכישת הדירה נחשב מתנה משותפת. לפיכך, דירת המגורים צריכה להיות בבעלות שווה של שני הצדדים, כאשר הליך תמחור פנימי קובע את פירוק השיתוף. השופט פירט גם את חלוקת הזכויות הכספיות והחברתיות, מטלטלין וגישה לתמונות משפחתיות. לבסוף חויב הבעל בהוצאות המשפט של האישה, בסך 15,000 ₪.