בשג"צ 4943/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטה שניתנה על ידי רשם בית הדין. המערערים ניסו להגיש בקשה להארכת מועד בבקשה לדיון נוסף, אך בקשתם לא התקבלה בשל אי תשלום אגרות. על פי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ד-1984, קיימת דרישה בתשלום אגרה בעת ערעור על החלטת רשם בתי המשפט. המערערת טענה כי היה עליה להיות פטורה מתשלום האגרה, תוך שהיא מציינת פטורים קודמים בהליכים אחרים וטוענת כי אי תשלום אינה צריכה להוביל אוטומטית לדחיית הליך. עוד ציינו כי קיים פטור דומה לבקשות להארכת המועד להגשת ערעור. עם זאת, בית המשפט הכיר בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשם ולא מצא עילה להתערב במקרה זה. בית המשפט הדגיש כי לכל הליך מאפיינים ייחודיים משלו והעובדה שהמערערת קיבלה פטור מאגרה בהליכים שונים אינה טענה תקפה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, מה שחיזק את החלטת הרשם.