עת"מ 8580/08

תקציר

העותרים, דיירי בניין בירושלים, עתרו לבית המשפט בבקשה להסיר דוכן מסחרי למכירת חפצי גבורה הממוקם בסמוך לבניין שלהם. הדוכן היה בבעלות המשיבה מס' 2 וקיבל היתרים זמניים מעיריית ירושלים (המשיבה מס' 1). העותרים טענו כי הדוכן מהווה מפגע חמור והוצב שלא כדין ללא האישורים הנדרשים. המשיבים הכחישו טענות אלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הקמת הדוכן והפעלתו נעדרים היתר בנייה, הנדרש לכל מבנה בעל מידה מסוימת של קביעות. מאחר שהדוכן היה מקובע על הקרקע למעלה משנה וחצי, ובהתחשב במידותיו ובאופיו, הוא נזקק להיתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה. יתר על כן, מיקומו הנוכחי של הדוכן, בחלקו על קרקע עירונית ובחלקו על קרקע פרטית המיועדת לשטח ציבורי ולכבישים, לא איפשר שימוש מסחרי או בנייה. בית המשפט דחה גם את סיווגה של העירייה את העסק כרוכלות, שכן הדוכן לא היה זמני ולא ניתן היה להסירו. לפיכך קבע בית המשפט כי העירייה פעלה שלא כדין במתן היתרים זמניים והורה על סגירת הדוכן וסילוקו, עד לקבלת היתר בנייה. המשיבים חויבו לשלם לעותרים אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין.