רע"פ 4120/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של הליך משפטי ארוך המתפרש על פני מספר ערכאות. מדובר במנהל חברת בנייה, שהורשע בעבירות מס. בין השנים 2007-2011 מכרה החברה מגרשים לבנייה עצמית ללא הנפקת חשבוניות המס או הדוחות הנדרשים, בהיקף של העלמת מס בסך 738,882 ש"ח. המנהל גם הגיש מידע כוזב לרשויות מע"מ. במסגרת הסדר טיעון הודה המנהל בעבירות אלו, שכללו אי הוצאת חשבוניות מס ומסירת פרטים שגויים. בית משפט השלום בירושלים הרשיע את המבקש וגזר עליו חודשיים עבודות שירות, חודשיים מאסר על תנאי וקנס של 8,000 שקלים. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו הבא של המבקש, תוך שהוא מדגיש את חומרת העבירות ואת אופיין הממושך, וציין כי העונש מידתי ביחס לנזק שנגרם. לאחר מכן הביא המנהל את התיק לבית המשפט העליון, וביקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, שופט בית המשפט העליון סירב להעניק רשות ערעור, שכן המקרה לא עורר סוגיות עקרוניות משמעותיות ולא גרם לעוול קיצוני. השופט הגדיר עבירות מס כחמורות ביותר, נוכח השפעתן המזיקה על הקופה הציבורית, וציין כי פסיקות בתי המשפט הקודמים היו מנומקות היטב. העונש שהוטל על המבקש נחשב ראוי, וטענותיו של המבקש בדבר טעויות לכאורה בתסקירי שירות המבחן נמצאו בלתי משכנעות, מה גם שטופלו בעבר. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, מה שמייתר את הבקשה לעיכוב ביצוע.