פר"ק 22647-10-16

תקציר

מדובר בהליך חדלות פירעון נגד מספר חברות בנייה העוסקות בפרויקטים רבים של בנייה. בית המשפט מינה נאמנים לניהול הליך חדלות הפירעון. אחד הנושים, שסיפק ציוד לפרויקטים של החברות, הגיש בקשה לצו להשבת הציוד וההוצאות הנלוות מקרן חדלות הפירעון. עם זאת, השופט דחה את הבקשה לאחר ששקל היטב את הנסיבות. ההחלטה הושפעה מהיקף הפעילות הייחודי של החברות, וחייבה את הנאמנים לבחון ביסודיות פרויקטים והתקשרויות מורכבים בתוך זמן קצר. השופטת הכירה בצורך של הנאמנים לפרק זמן סביר להערכת המצב, שבמהלכו הוקפאו זמנית הפרויקטים, לרבות ציודו של המבקש. יתר על כן, השופטת הדגישה כי אימוץ או ויתור על חוזים בתיקי חדלות פירעון חייב להיות מפורש ולא משתמע, מה שלא היה המקרה כאן. המבקשת לא פנתה לנאמנים על מנת לברר את סטטוס החוזה ביניהם, כנדרש בחוק. בנוסף, הנסיבות לא הצדיקו את החרגת החוזה מהליכי חדלות הפירעון. ציודו של המבקש לא היה בשימוש במהלך ההקפאה ולא אומץ על ידי הנאמנים. יתר על כן, הטענה כי החוזה אינו מכביד לא הועלתה על ידי הנאמנים ונראתה בלתי ראויה בהקשר זה. מטעמים אלה, דחתה השופטת את הבקשה, וציינה כי המבקשים עדיין יכולים לעתור להצמדת שכר טרחתם לתביעת החוב שהוגשה לנאמנים. ההחלטה הדגישה כי היא אינה קובעת תקדימים למקרים דומים אחרים, שיישפטו לגופו של עניין.