ת"א 485/01

תקציר

התובע, יליד 1954, נפצע בשנת 1998 כאשר חפץ כבד נפל על ראשו במהלך עבודתו. כחמישה חודשים לאחר מכן, עבר התובע ניתוח לתיקון מום מולד במוחו. אין חולק כי מצבו הנוכחי של התובע קשה, והמוסד לביטוח לאומי אף הכיר בקשר הסיבתי בין התאונה לבין מגבלותיו הנוכחיות, והעריך את נכותו בשיעור של 55%. המחלוקת העיקרית היא על הקשר הסיבתי בין התאונה למצבו של התובע, כאשר מומחי התובע מייחסים אותה לתאונה ומומחי הנתבעת מייחסים אותה לניתוח בלבד. בית המשפט מינה מומחה נוירוכירורגי מטעמו, שלחוות דעתו משקל רב יותר, אשר הגיע למסקנה כי מצבו של התובע נבע אך ורק מהניתוח. חוות דעתו של המומחה לא הוסתרה ולא הייתה סיבה לסטות ממנה, מה גם שפציעתו של התובע לא נראתה חמורה, והתסמינים לאחר התאונה היו שונים מאלה שלאחר הניתוח. עם זאת, בית המשפט מצא כי יש לייחס לתאונה 20% ממצבו של התובע, שכן לפני התאונה התובע לא סבל ממגוון הסימפטומים מהם סבל לאחריה. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 433,470 ₪, לצד שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20%, ואת יתרת שכר הטרחה מבית משפט השלום, בהתחשב במצבו הקשה של התובע.