עפ"ת 12712-06-13

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה בעניין אישום של נהיגה בשכרות. המערער טען כי בית המשפט לתעבורה יזם קבלת ראיות נוספות, שאינן בסמכותה של הרשות לעשות כן, ועל כן הערעור צריך להביא לזיכויו. המשיב טען כי בית המשפט פעל במסגרת החוק וכי הראיות הנוספות אינן פוגעות בהגנתו של המערער. לאחר ששקל את הטענות, פסק הדין, העדויות והראיות, החליט השופט לדחות את הערעור. הם מצאו כי לבית המשפט לתעבורה נתונה הסמכות לפעול כפי שפעל לפי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי וכי מעשיו לא פגעו בהגנתו של המערער. כמו כן, היו די ראיות להרשעת המערער, לרבות תוצאת בדיקת הנשיפה וראיות נוספות כגון עדויות עדים על התנהגותו של המערער וריח האלכוהול. השופט דחה גם את הערעור על העונש, שלא פורט על ידי המערער, ומצא אותו ראוי בהתחשב ברמה הגבוהה של ריכוז האלכוהול בגופו של המערער. מטעמים אלה נדחה הערעור בשני חלקיו.