סע"ש 52613-09-12

תקציר

במקרה זה, אורי, התובע, טען לזכאות לפיצויי פיטורים בעקבות פיטוריו על ידי טביב, מעסיקו, בשל התנהגות בלתי הולמת לכאורה לרבות גניבה והפרת אמונים. בעוד טביב טען כי מעשיו של אורי, כגון ביצוע עבודות פרטיות עבור לקוחותיו של טביב, מצדיקים הלנת פיצויי פיטורים, בית המשפט מצא כי טביב לא הביא ראיות מספיקות למרבית האישומים, כגון גניבת לקוחות ועבודה בשעות העבודה. עם זאת, הוכחו מקרים בודדים בהם אורי ביצע עבודה פרטית עבור לקוחות בודדים. למרות שירותו הכולל ארוך הטווח של אורי, פעולות אלה הפרו את חובות הנאמנות והפגינו חוסר תום לב. בית הדין ציין כי ההתנהגות הפסולה לא הייתה משמעותית דיה כדי להצדיק שלילה מוחלטת של פיצויי פיטורים, אך היא מצדיקה הפחתה. לפיכך נפסק לאורי 50% מפיצויי הפיטורים שלו, בסך 72,315 ₪, בניכוי הוצאות עקב חילוקי דעות אמיתיים בנושא הפיטורים. בנוסף, תביעתו הנגדית של טביב לפיצויים בגין ההפסדים הנטענים נדחתה מחוסר ראיות. בית המשפט הורה לטביב לשלם לאורי בתוך 30 יום, אך לא הטיל הוצאות נוספות, מתוך הכרה בהגשת תביעה שכנגד מנופחת עשויה להצדיק הוצאות, אך תוך התחשבות במצוקתו ובגילו של טביב.