המ"ש 6804-10-22

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לבקשה למשפט מאוחר בעבירת קנס, שנדחתה על ידי בית המשפט. על פי סעיפי החוק הרלוונטיים, על בית המשפט לקבוע תחילה האם הייתה סיבה מוצדקת לאיחור בהגשת הבקשה למשפט, ואם לאו, האם דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. במקרה זה, המבקש לא סיפק כל הצדקה להגשה המאוחרת, וכן נמצא כי לא היו טעמים מיוחדים לקבלה. יתר על כן, המבקש לא הציג כל טיעון הנוגע לגופה של העבירה או כל ראיה המצביעה על עיוות דין. השופט קבע כי הרשעתו של המבקש היא חלוטה, שכן היא נופלת בלוחות הזמנים שנקבעו לערעור או לבקשה לביטול הקנס. בית המשפט הדגיש גם את עקרון סופיות הדיונים ואת האינטרס הציבורי להביא לסגירת תיקים פליליים. מאחר שהמבקש לא סיפק כל הסבר סביר לשיהוי המשמעותי, הבקשה נדחתה. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות במקרים דומים, אשר קבעו כי אי ידיעת כתב האישום התלוי ועומד אינה סיבה מוצדקת להארכת המועדים. כן צוינה זכותו של המבקש לערער על ההחלטה כעניין שבדין.