ת"פ 37891-05-20

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בקרית שמונה (כב' השופטת דוניא נסאר) דן בעניינו של נאשם שהורשע בעבירות של היזק לרכוש במזיד (סעיף 452 לחוק העונשין) והתנהגות פרועה במקום ציבורי (סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין). בית המשפט נדרש להכריע בשאלת ההרשעה, כאשר בנסיבות העניין, לאור המלצות שירות המבחן והתפתחות הפסיקה, החליט בית המשפט להימנע מהרשעה. **עובדות המקרה:** כתב האישום המקורי יחס לנאשם כי ביום 12.5.20, במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי, תוך איסור התקהלות עקב מגפת הקורונה, הגיע למתחם הקבר, התקהל עם אחרים, נטל לידיו "לום ברזל" באורך חצי מטר, עלה במדרגות והשליך את הלום לעבר דלת הקבר מזכוכית, תוך ניפוץ הדלת. **הסדר טיעון:** במסגרת הסדר טיעון, הודאת הנאשם תוקנה, וביהמ"ש הורה על שליחתו לשירות המבחן לשם הגשת תסקיר. עמדת המאשימה הייתה להרשעה. **תסקיר שירות המבחן:** הנאשם, בן 26, רווק, מנהל אורח חיים חרדי. שירות המבחן מצא כי נסיבות חייו אינן קלות, אך אין לו הרשעות קודמות. הנאשם לקח אחריות, הסביר את מעשיו על רקע רצונו העז להתפלל במקום, אך הכיר בפוטנציאל הסיכון להדבקה ובהתנגדות להנחיות. הוא תיאר חוסר סדר ואלימות מצד אחרים, וטען כי מעשיו היו אימפולסיביים, מתוך רצון להפיג כעס ולשחרור לחצים. הוא שלל כוונה לפגוע באדם או ברכוש והביע חרטה. שירות המבחן העריך את רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה כנמוכה, וכי העבירות אינן משקפות דפוסים עברייניים מושרשים. הוא המליץ על עונש חינוכי של 150 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ) וכן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, תוך הדגשת הפגיעה העתידית האפשרית בשידוך ובקריירה תעסוקתית של הנאשם במגזר החרדי. **טיעוני הצדדים לעונש:** * **המאשימה:** עתרה להרשעה, מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות, קנס וצו של"צ. הדגישה את הנזק הפוטנציאלי לשוטר, את הזלזול בחוק בתקופה רגישה, וטענה כי נסיבות המקרה שוללות את הלכת "כתב" (ע"פ 2083/96). * **ההגנה:** ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן לסיים את ההליך ללא הרשעה. הדגישה כי לא הוכח נזק ממשי, שהמעשה לא היה מתוכנן, והתבסס על התלהטות הרגע. טענה לקיומה של הצדקה לסטייה ממתחם העונש ההולם, בהתבסס על הליך טיפולי, הימנעות מהרשעה, והוכחת פגיעה עתידית. **המסגרת הנורמטיבית לדיון בהימנעות מהרשעה:** בית המשפט סקר את הלכת "כתב" (ע"פ 2083/96), הקובעת כי הימנעות מהרשעה תהיה מוצדקת רק במקרים נדירים וחריגים, בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: 1. **פגיעה חמורה בשיקום הנאשם:** ההרשעה תפגע באופן משמעותי ביכולתו של הנאשם להשתקם. 2. **חומרת העבירה והאינטרס הציבורי:** סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה ובאינטרס הציבורי. בית המשפט הוסיף והתייחס למבחן "מקבילית הכוחות" (ע"פ (מחוזי מרכז) 24457-03-15; ע"פ (מחוזי נצרת) 47763-06-19), לפיו יש לבחון את היחס בין חומרת העבירה לפגיעה הנטענת בנאשם. ככל שהעבירה חמורה יותר, נדרשת הוכחה משמעותית יותר לנזק קונקרטי. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן ונעתר לבקשת ההגנה להימנע מהרשעת הנאשם. **נימוקי בית המשפט להימנעות מהרשעה:** 1. **חומרת העבירות והנזק:** בית המשפט קבע כי למרות שהתנהגותו של הנאשם חמורה ונגועה באלימות ואנטי-חברתיות, מעבר לנזק שנגרם לדלת הזכוכית, לא נגרמו נזקים אחרים לגוף או לרכוש. לא הוכח נזק משמעותי מעבר לכך. בית המשפט דחה את טענת המאשימה כי ניפוץ הדלת יכול היה לגרום פגיעה ממשית לשוטר, שכן לא הוכח כי הנאשם זרק את הלום לעבר השוטר. 2. **אופי המעשה:** בית המשפט התרשם כי המעשה לא היה מתוכנן, אלא התנהגות אימפולסיבית ופרץ זעם, כפי שהסביר הנאשם. 3. **פגיעה בשיקום הנאשם (מבחן מקבילית הכוחות):** * **גיל, עבר פלילי ונסיבות חיים:** הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, והסתבכותו ראשונה. נסיבות חייו מורכבות (חיים עם הורים מאמצים) אך הצליח לשמור על אורח חיים נורמטיבי ויצרני. * **לקיחת אחריות וחרטה:** הנאשם לקח אחריות מלאה, הביע חרטה והכיר בחומרת מעשיו. * **המלצות שירות המבחן:** שירות המבחן העריך את הסיכון להישנות כנמוך, ולא התרשם מנזקקות טיפולית, אך המליץ על עונש חינוכי. * **פגיעה פוטנציאלית בקריירה:** בית המשפט התייחס ברצינות לטענת הנאשם בדבר השלכות משמעותיות על עתידו התעסוקתי, במיוחד לאור לימודיו לתעודת הוראה לחינוך מיוחד, שם סעיף 16 לחוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט-1969, מתנה העסקה באישור מנכ"ל משרד החינוך, שיכול לסרב במקרה של הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. * **טיפול עצמאי:** בנוסף להליך מול שירות המבחן, הנאשם עבר טיפול רגשי ופגש גרפולוגית. 4. **התפתחות הפסיקה:** בית המשפט עיין בפסיקה רלוונטית (רע"פ 1721/12, ע"פ (חיפה) 42146-02-15, ת"פ (טבריה) 26766-10-14, ת"פ (אילת) 27115-03-13, ת"פ (קריית שמונה) 5008-11-14) שבהן בוטלו הרשעות בעבירות דומות, תוך דגש על שיקולים של שיקום, היעדר עבר פלילי, ונסיבות אישיות. **ההכרעה:** בית המשפט קבע כי ניתן לבטל את הרשעת הנאשם, על מנת לשמר את התהליך החיובי שאימץ לעצמו ולמנוע פגיעה בסיכויי שיקומו. **גזר הדין:** 1. **שירות לתועלת הציבור (של"צ):** 150 שעות במסגרת עמותת "ברכת הכהן" (סיוע בעבודות תחזוקה וחלוקת מזון). 2. **התחייבות:** סך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות דומות למשך שנתיים. **חידוש או הדגשה משפטית:** * **יישום הלכת "מקבילית הכוחות" באופן מדוקדק:** בית המשפט השתמש באופן ברור במבחן "מקבילית הכוחות" כדי לאזן בין חומרת העבירות (היזק לרכוש והתנהגות פרועה) לבין הפגיעה הנטענת בנאשם. במקרה זה, למרות חומרת המעשים, הוכח כי הנזק הקונקרטי לא היה משמעותי, מה שחיזק את הצד של הפגיעה בנאשם. * **השפעת הרשעה על מקצועות מסוימים (חינוך):** בית המשפט נתן משקל משמעותי לעובדה שהנאשם לומד לתעודת הוראה, והדגיש את ההשלכות החוקיות של הרשעה במקרים כאלה, בהתאם לחוק הפיקוח על בתי הספר. הדבר מדגיש את החשיבות של בחינת פוטנציאל הפגיעה בשיקום בהקשר ספציפי של תחום העיסוק המיועד. * **הימנעות מהרשעה במקרים של "הסתבכות ראשונה" ו"התנהגות חריגה":** בית המשפט הדגיש כי המקרה שלפניו מהווה "הסתבכות ראשונה" של הנאשם, וכי התנהגותו אינה משקפת דפוס עברייני מושרש. הדבר עולה בקנה אחד עם המגמה בפסיקה להקל עם נאשמים צעירים ללא עבר פלילי, כאשר עולה כי העבירה מהווה אירוע חריג. * **חשיבות תסקיר שירות המבחן:** התסקיר היווה נדבך מרכזי בהחלטה, סיפק מידע חיוני על נסיבות חיי הנאשם, הערכת סיכונים, והמלצות לטיפול. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, תוך שקלול כלל השיקולים, האיזון בין האינטרס הציבורי לבין שיקומו של הנאשם הוביל להחלטה להימנע מהרשעה.