ת"פ 1070/04

תקציר

הנאשם הואשם במספר אישומים הקשורים לתאונה שאירעה ביום 3.1.04, בה נפגע הולך רגל בשם מוניר סעד מרכבו של הנאשם ומת במקום. כתב האישום כלל עבירות של הפקרה לאחר חבלה, גרימת מוות ברשלנות ונהיגה רשלנית הגורמת נזק לאדם ולרכוש. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת היו האם הנאשם חויב לנהוג עם רמזורים דולקים והאם ניתן היה למנוע את התאונה אילו עשה כן. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. באשר לאישום בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה רשלנית, הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי אי השימוש של הנאשם ברמזורים הוא הגורם לתאונה. חוות הדעת המומחית של ההגנה, בשילוב היעדר הסברים משכנעים לסתירות בשחזורים הניסיוניים של התביעה, יצרו ספק סביר. עם זאת, באשר לאישום של נטישה לאחר פגיעה, בית המשפט מצא את הנאשם אשם. מהראיות עולה כי הנאשם ידע שפגע באדם אך לא עצר וסייע. טענות הנתבע, לרבות טענתו לפאניקה ופרשנותו לחוק, לא היו משכנעות. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה זו אך זיכה אותו מגרימת מוות ברשלנות ומנהיגה רשלנית הגורמת נזק מחמת ספק סביר.