סע"ש 34109-05-14

תקציר

התובע, עובד שנפגע בתאונת עבודה, תבע את הנתבע, מעסיקו, על רכיבי שכר וזכויות סוציאליות. התובעת טענה כי עבדה ברציפות מפברואר 2009 עד נובמבר 2012, ואילו הנתבעת טענה כי ההעסקה לא הייתה רציפה, עם הפסקה מאוקטובר 2010 עד אוקטובר 2012. בית הדין פסק לטובת התובע, וקבע כי עבד אצל הנתבעת ברציפות, וכי העסקתו הופסקה שלא כדין לאחר תאונת העבודה, דבר המזכה אותו בהודעה מוקדמת לשכר. בית הדין קבע את מועד סיום עבודתו של התובע ליום 30.1.2013 וחישב את פיצויי הפיטורים שלו, על בסיס שכר יומי של 250 ₪, כ-22,140 ₪, בניכוי 3,200 ₪ שכבר שולמו על ידי שירות התעסוקה, והותיר את הנתבע לשלם 18,940 ₪. בית המשפט דחה את התביעה לגמול שעות נוספות, ומצא כי ראיות התובע אינן משכנעות, אך קיבל את התביעה לחופשה שנתית, דמי הבראה והוצאות נסיעה. כמו כן נפסקו לתובעת 15,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ופגיעה בזכות השימוע, וכן 15,000 ₪ בגין חוק הגנת השכר ואי מתן הודעה. עם זאת, בית המשפט ניכה מסכומים אלה 15,000 ₪, המהווים הלוואה שהתובע נטל מהנתבע, והותיר אותו עם 18,940 ₪ בתוספת 8,000 ₪ שכר טרחה, שישולמו בתוך 30 יום.