בג"צ 4395/24

תקציר

בג"ץ דחה עתירה שהגישה הרשות הפלסטינית נגד חוקתיותם של שני חוקים ישראליים. החוק הראשון, חוק פיצויים לדוגמה, מאפשר לנפגעי טרור לתבוע פיצויים עונשיים מהרשות הפלסטינית. החוק השני, תיקון לחוק הפיצויים, מאפשר לנפגעי טרור לגבות פיצויים רפואיים מסוימים מהרשות הפלסטינית בנוסף להטבות המדינה. בית המשפט מצא כי מדיניות הרש"פ לשלם למחבלים ולבני משפחותיהם מעודדת טרור. כתוצאה מכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי העתירה מנוגדת לתקנת הציבור הישראלית ולוקה בחוסר ניקיון, שכן נזקה הנטען של הרשות נבע מהתנהלותה שלה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הנושא צריך להיפתר פוליטית ואינו מצדיק התערבות שיפוטית. גם הליך החקיקה נמצא תקין. באשר לטענת הרשות הפלסטינית לחריגה מסמכות, קבע בית המשפט כי לחוקים אין תוקף אקס-טריטוריאלי וכי לכנסת יש סמכות לחוקקם. בית המשפט הוסיף ודחה את טענות הרשות הפלסטינית בנוגע להפרות של המשפט הבינלאומי וזכויות חוקתיות, וקבע כי הן אינן מוצדקות. בית המשפט אמנם הכיר בסטייה של החוק מדיני הנזיקין הרגילים, אך קבע כי מטרות המחוקק להרתיע טרור ולתמוך בקורבנותיו הן לגיטימיות. ממלא מקום הנשיא עמית, השופט כבוב והשופט וילנר הסכימו להחלטה, והדגישו את חוסר מעמדה של הרשות ואת אופייה הפוליטי של הסוגיה.