ע"א 7871/10

תקציר

בפסק דין זה בעניינו של עורך דין שנפגע בתאונת דרכים קשה בשנת 2005, הוערכה נכותו הרפואית והתפקודית של המערער בכ-60% בשל ליקויים קוגניטיביים, דיבוריים וראייה. בית המשפט הכיר ביכולתה המופחתת לעסוק בעריכת דין, והכיר באובדן זמני מוחלט של כושר השתכרות עם אפשרות להבראה עתידית חלקית. היסטוריית העבודה הקודמת של המערערת הצביעה על השתכרות נמוכה מהממוצע, דבר שהשפיע על הפיצויים שנפסקו בגין הפסדי שכר, פנסיה וצרכי תמיכה נוספים. פסק הדין פסק למערער פיצויים בסך 3,050,000 ₪, בניכוי קצבת נכות שקיבל בעבר. המערערת ערערה על פסק הדין וטענה להפסד השתכרות בשיעור של 100% ולפיצוי בלתי הולם בגין סיוע והוצאות. מנגד, המשיב טען כי ההשפעה התפקודית של כל מוגבלות מוגזמת. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, תוך שמירה על חישוב הנזק של בית משפט קמא כי אין טעות בוטה המצדיקה התערבות בערעור, ותוך הכרה בשיקול דעתו של בית המשפט בהערכת ההשפעה על כושר ההשתכרות של המערער. בית המשפט גם דחה הקפאת כספים נוספים הקשורים להתאמות ביטוח עתידיות אפשריות, וקבע כי אין סיבה ממשית לשנות את פסק הדין המקורי.