ת"צ 19113-01-14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מקבידנט, מרפאת שיניים משיבה, אשר לכאורה אינה מחזירה כספים שנגבו יתר על המידה מלקוחותיה בשווי ריאלי, אלא רק במונחים נומינליים. השופט קבע כי אין אפשרות סבירה להכריע בתביעה לטובת המבקשים, והתביעה נעדרת שאלות משותפות של עובדה או משפט, ולכן תביעה ייצוגית אינה יעילה במקרה זה. הבקשה נבעה מטיפול שיניים של מטופל במקבידנט, ששילם סכום חד פעמי מתקדם עבור תוכנית טיפול, אך בסופו של דבר קיבל תשלום עודף לאחר סיום הטיפולים. המבקש טען כי על מקבידנט להחזיר את יתרת הכספים עם הפרשי ריבית והצמדה, דבר שהקליניקה סירבה לעשות. עם זאת, השופט קבע כי התשלומים וההחזרים היו חלק מעסקה מתמשכת, והחוזה לא קבע כל הצמדה או ריבית להחזרים. השופטת התייחסה בהרחבה לפסיקה קודמת, שהבחינה בין השבה בעקבות הפרת חוזה לבין השבה במסגרת קיום החוזה. במקרה זה, מאחר שהחוזה בוצע על ידי שני הצדדים, והמבקש קיבל את הטיפול, קבע השופט כי השבת התשלום העודף היא חלק מקיום החוזה. לפיכך, הגיעה השופטת למסקנה כי ההחזר הנומינלי של מקבידנט היה ראוי ואינו מהווה חוסר תום לב. כמו כן, הדגישה השופטת כי התנהלות המבקש אינה מייצגת את האינטרסים של הקבוצה והציעה לבחון באופן פרטני את טענותיו של כל אחד מחבריו, מה שהופך את הגשת התובענה הייצוגית לבלתי ראויה. מצג השווא של המבקש את העובדות וחוסר תום הלב השפיעו אף הם על אמינותם. משכך, דחה השופט את הבקשה לתביעה הייצוגית, והורה למבקש לכסות את הוצאות המשיב בסך 20,000 ₪.