ע"א 4773/16

תקציר

בפסק הדין מיום 24.4.2018 התייחס השופט ד' מינץ, בהסכמת סגני הנשיא ח' מלצר וא' פוגלמן, לערעור בו היו מעורבים דלטון ואלמוג, תוך התמקדות בחבות חוזית ופיצויים. בית המשפט קיבל חלקית את ערעורו של דלטון, ודחה את ערעורו של אלמוג מכל וכל. סוגיה מרכזית הייתה הוצאות התקורה הקשורות להפרת חוזה על ידי דלתון, שם תבעה אלמוג פיצוי העולה בהרבה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בסך 60,000 שקל, בטענה לפיצוי חסר. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין הפרתו של דלטון לבין הוצאותיה של אלמוג, כגון עיכובים בפרויקט המיוחסים לגורמים אחרים ושינויים שביצעה אלמוג לאחר המועד האחרון. חוסר הוכחה זה התרחב לתביעות בגין עלויות נוספות כמו משכורתו של מנהל פרויקט והשכרת רכב. גם העתירה הנגדית של דלטון להוצאות תקורה נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות להוצאות כאלה או להשפעה כלכלית. גם טענות בדבר אובדן מוניטין ופיצוי בגין תשלומים לקבלן חלופי נדחו, שכן טענותיה של אלמוג נעדרו הוכחות מהותיות ונבעו מטעויות חוזיות משלהן. בית המשפט הדגיש כי פעולותיה של אלמוג בחיפוש אחר קבלן אחר נעשו בחוסר תום לב, שכן דלטון לא קיבלה תשלום יתר בגין עבודות שלא הושלמו. ערעורו של דלטון על תמורה שלא שולמה, בטענה לנזקים בגין עיכובים בתשלומים, נדחה משום שהתרחב מעבר להיקף התביעה המקורי וביקש טענות לפיצוי מוסכם שנדחו כעת. בסופו של דבר החליט בית המשפט לבטל את התחייבותו של דלטון לשלם לאלמוג 60 אלף שקל, ובכך לשמור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבלי להטיל הוצאות נוספות על מי מהצדדים.