עמ"ת 50322-03-24

תקציר

פסק הדין מבטל את החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיב, העומד בפני אישומים פליליים רבים, לקהילה טיפולית כחלופת מעצר. ערכאת הערעור קובעת כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר סותרת את פסיקתה הקודמת ונעדרת הצדקה. בהדגישו את צרותו של "חריג ההתחלה הטיפולית החדשה", מדגיש ערכאת הערעור את נחיצותה של המלצה מנומקת וחד-משמעית של שירות המבחן לחלופות אלה. במקרה זה, שירות המבחן המליץ במפורש שלא להשתחרר בשל חוסר כנותו של המשיב וסיכויי הצלחה נמוכים. זאת ועוד, בית משפט קמא נמנע מלהסביר כיצד תבטיח הקהילה הטיפולית את הופעתו של המשיב בבית המשפט ותמנע ממנו לבצע עבירות נוספות או לשבש הליכי משפט. ערכאת הערעור מוצאת כי החלטת בית משפט קמא אינה מספקת ערובות מספקות מפני סיכונים אלה, במיוחד נוכח עברו הפלילי העשיר של המשיב ואופי האישומים הנוכחיים. תחת זאת, בית המשפט מדגיש את חשיבות ההקפדה על תקדימים משפטיים מבוססים והמלצות שירות המבחן בנושאים אלו. משכך, מורה ערכאת הערעור על ביטול ההחלטה וקובעת כי יש להותיר את המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.