ע"א 117/87

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך נדל"ני על בעלות על מספר חלקות אדמה הממוקמות באזור המכונה אלסומה. המשיבים, עזבונותיה של בלומנטל, טענו לבעלות על בסיס שטרי רכישה, ואילו המערערים טענו לבעלות המבוססת על שני טעמים: עילה שנקבעה על ידי רישום ועילה המבוססת על התיישנות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, והביא את המערערים להגיש ערעור לבית המשפט העליון. השופטת חלימה, בפסק דין מוסכם על השופטים מלץ וא', קיבלה חלקית את הערעור. באשר לטענת הבעלות המבוססת על רישום, אישר השופט חלימה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי שטר המשיבים אכן מכסה את החלקות שבמחלוקת. השופט הסכים עם העדפתו של בית המשפט המחוזי את עדותו של המהנדס שהעיד מטעם המשיבים על פני עדותו של המודד שהעיד מטעם המערערים. עדות זו, יחד עם ראיות נוספות, הצדיקה את המסקנה כי שטר הרישום של המשיבים מכסה את החלקות הנדונות. עם זאת, השופטת חלימה הלין על טיפולו של בית המשפט המחוזי בתביעת המערערים על יסוד תקופת ההתיישנות. השופט ציין כי הערכאה הנמוכה יותר הציבה רף גבוה שלא לצורך לביסוס טענה כזו וכי אין צורך בחזקה נוגדת. במקום זאת, החזקה בקרקע לתקופה מספקת יכולה כשלעצמה להוות תביעה תקפה. מאחר שבית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלת מהימנותם של עדים בטענה זו, החליטה השופטת חלימה כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך בחינה מחודשת של החומר הקיים וקביעת מהימנותם של עדים המעידים על תקופת ההתיישנות. השופט הדגיש כי אין להציג ראיות או טענות נוספות, ויש להגביל את החלטת בית המשפט המחוזי להיבט זה.