ע"א 16108-05-17

תקציר

השופט, השופט דני צרפתי, קבע כי המשיבים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין מותו של המנוח. המשיבים ביקשו להוכיח כי הנכות הנפשית שנגרמה עקב התאונה תרמה למותו של המנוח. עם זאת, עדותו של המומחה לא הוכיחה די הצורך כי התאונה הייתה סיבה שבלעדיה המוות לא היה מתרחש. לפיכך, לא ניתן היה להוכיח את הקשר הסיבתי העובדתי בין התאונה לבין המוות. זאת ועוד, השופטת מתחה ביקורת על כך שבית משפט קמא יישם הוראות חוק שגויות. בית המשפט התייחס להוראות בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) שאינן רלוונטיות למקרה הנדון, אשר נופלות תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עוד ציינה השופטת כי מצבו הנפשי הקודם של המנוח אינו יכול להיחשב כ"עוולה", שכן אין מדובר בעוול בר ביצוע על פי החוק. למרות שקבע כי המשיבים לא הוכיחו את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המוות, עדיין בחן השופט את הסוגיה ומצא כי המסקנה נותרה שלילית. סיבת המוות לא נקבעה, וחוות הדעת של המומחה לא הספיקה כדי לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש. עם זאת, השופט מצא כי המשיבים זכאים לפיצוי בגין נזקיהם שנגרמו להם ישירות מהתאונה ולא מהמוות. השופט הגדיל מעט את הפיצוי לעומת פסק דינו של בית משפט קמא, וקבע כי הסכום הכולל המגיע למשיבים הוא 26,685 ₪. כמו כן פסק השופט למערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. השופטים אירית הוד ואשר קולה-עבד הסכימו עם פסק הדין.