עת"מ 59782-07-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בעת"מ 59782-07-25 וולקובה ואח' נ' מדינת ישראל** **1. רקע עובדתי והמסגרת החוקית:** העתירה שלפנינו עסקה בהחלטת משרד הבריאות שלא להעניק לעותרות, אנה וולקובה, מרינה מקסימובה ואירנה לבצ'וק, תעודת הרשאה לעיסוק במקצוע דימות רפואי, אלא לאחר שיעברו בהצלחה בחינת רישוי ייעודית. המסגרת החוקית הרלוונטית לעניין היא חוק הסדר העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, ובפרט תיקון מס' 8 שנחקק ביום 7.8.2023. תיקון זה קבע תנאים חדשים לקבלת תעודת הרשאה בתחום הדימות הרפואי. לצד התנאים החדשים, כללה ההוראה הוראות מעבר שנועדו להקל על מי שכבר עסקו בתחום או סיימו הכשרה קודמת, לקבלת התעודה במסלול מזורז. הוראת המעבר הספציפית לענייננו, המעוגנת בסעיף 58ב(ב)(2) לחוק, קבעה כי מי שעד ליום תחילת התיקון סיים לימודיו בתכנית השלמת לימודים לדימות רפואי לבעלי תואר אקדמי, **ועמד בהצלחה בבחינה שעורך המרכז הלאומי להכשרות בדימות** שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר, יהיה זכאי לתעודה. **2. עיקר המחלוקת וטיעוני הצדדים:** * **העותרות:** טענו כי הן בוגרות בתי ספר לרפואה בחו"ל, בעלות תואר דוקטור ברפואה ורישיון לעסוק ברפואה בחו"ל. בנוסף, הן השתתפו בתכנית הסבה לימודית בת שלוש שנים בבית החולים איכילוב, בהיקף נרחב של 920 שעות לימוד ו-1470 שעות הכשרה מעשית. הן אף עברו בהצלחה מבחן מסכם במסגרת הכשרה זו. לטענתן, הכשרה זו עונה על דרישות הוראת המעבר, ועל כן יש להעניק להן את התעודה ללא צורך בבחינה נוספת. כמו כן, טענו כי המשיב שגה משלא הפעיל שיקול דעת בעניינן המיוחד, לא נתן ביטוי להכשרתן הממושכת וניסיונן המעשי, וכי בכך הפר הבטחה שלטונית ונהג באופן בלתי סביר ואף מפלה. בנוגע לבחינה אליה ניגשו (ולטענתן נכשלו בה), טענו כי ציון 60 אמור להספיק לעמידה בהצלחה, בהתאם לתקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (סדרי בחינות), התש"ע-2009. * **המשיב (מדינת ישראל):** טען כי העותרות מעולם לא החזיקו ברישיון מטעמו לעבודה בדימות רפואית, כי תכנית ההכשרה שבה השתתפו לא התקיימה מטעמו או בפיקוחו, ובחינת הסיום שעברו אינה עונה על דרישת הוראת המעבר. לכן, החלטתו כי עליהן לעמוד בבחינה הלאומית היא כדין. בנוגע לציון בבחינה, טען המשיב כי התקנות המוזכרות אינן חלות על הבחינה הנדונה, וכי ציון עובר נקבע על פי שיקול דעתו המקצועי. **3. דיון והכרעה – עקרונות וחידושים משפטיים:** * **פרשנות הוראות מעבר והגנה על הציבור:** בית המשפט דחה את העתירה. בבסיס ההחלטה עומדת ההכרה בחומרת הסיכון הכרוך בבדיקות דימות, הכוללות חשיפה לקרינה מייננת. המחוקק, כך נקבע, קבע בחוק דרישות קפדניות להבטחת כשירותם של העוסקים בתחום. * **עקרון משפטי:** הגנה על בריאות הציבור ושלומם גובר על אינטרסים פרטניים, במיוחד בתחומים רפואיים רגישים. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מדגיש את תפקיד המשיב (משרד הבריאות) כמגן על הציבור, ומסביר כי הדרישות הקפדניות נועדו להבטיח כשירות. * **פרשנות לשון החוק ותכליתו:** בית המשפט קבע כי הוראת המעבר בסעיף 58ב(ב)(2) לחוק דורשת במפורש עמידה ב"בחינה שעורך המרכז הלאומי להכשרות בדימות שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר". העובדה שהעותרות עברו מבחן אחר, במוסד אחר (איכילוב) ובמועד אחר (2021, טרם כניסת התיקון לתוקף), אינה ממלאת את הדרישה המפורשת בחוק. * **עקרון משפטי:** יש לפרש חוקים בהתאם ללשונם הברורה ותכליתם. כאשר המחוקק קובע דרישות מפורשות, אין מקום להחיל פרשנות מרחיבה או להפעיל שיקול דעת מקל, אלא אם כן החוק עצמו מתיר זאת. * **הדגשה:** בית המשפט רואה ב"בחינה שעורך המרכז הלאומי..." כתנאי מנדטורי, שאינו נתון לשיקול דעת מקל. * **שיקול דעת מנהלי ומגבלותיו:** טענת העותרות כי המשיב שגה משלא הפעיל שיקול דעת בעניינן המיוחד (הכשרה ממושכת, ניסיון מעשי, הסדרה חלקית קודמת) נדחתה. בית המשפט קבע שהמחוקק איזן את כל השיקולים הללו בעת קביעת הוראות המעבר המפורשות. * **עקרון משפטי:** הרשות המנהלית מחויבת לפעול במסגרת הסמכויות המוקנות לה בחוק. כאשר החוק קובע הוראות ברורות ומנדטוריות, אין הרשות רשאית לחרוג מהן משיקולי צדק או נוחות. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מחזק את עמדת המשיב לפיה לא ניתן לחרוג מהוראות החוק הנוגעות לכשירות, במיוחד כאשר הן תכליתן הגנה על הציבור. * **הבטחה שלטונית ואפליה:** טענות העותרות להפרת הבטחה שלטונית ושלילת רישיון קיימים נדחו בשל העדר הוכחה למתן הבטחה כלשהי וכן בשל העובדה שלא החזיקו ברישיון מטעם המשיב. הטענה לאפליה, לפיה לסטודנטים אחרים בהכשרה דומה לא נדרשה בחינה, נדחתה אף היא, שכן על משתתפים אחרים חלה הוראת חוק שונה. * **עקרון משפטי:** הרמת הרמת כפות וטענת הסתמכות דורשת הוכחת הבטחה ברורה ומפורשת מצד הרשות. שלילת זכות קיימת אינה זהה לאי-מתן זכות חדשה. * **קביעת ציון עובר בבחינה:** בנוגע לציון המעבר בבחינה (60 לעומת 70), בית המשפט קיבל את עמדת המשיב. הוא קבע כי התקנות לגבי סדרי בחינות אינן חלות על הבחינה הספציפית הזו, שכן מדובר בבחינה "פנימית" ו"קלה ובסיסית" המיועדת להקל על תקופת המעבר. * **עקרון משפטי:** קביעת ציון עובר היא סמכות מקצועית של הרשות המוסמכת, ובמקרים מסוימים (כמו כאן, כשהתקנות הרלוונטיות אינן חלות), ההתערבות השיפוטית מוגבלת. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מבחין בין סוגי בחינות שונות (בחינה מסכמת לקבלת תעודה מול בחינה "פנימית" במסגרת הוראת מעבר) ומבהיר שהדין החל עליהן יכול להיות שונה. **4. סיכום ומסקנות:** בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה, תוך שהוא מאמץ את עמדת משרד הבריאות. הוא קבע כי הוראות החוק, ובפרט הוראות המעבר, הינן ברורות ומחייבות. העובדה שהעותרות עברו הכשרה ו/או מבחן אחר אינה פוטרת אותן מדרישת החוק לעמוד בבחינה שעורך המרכז הלאומי להכשרות בדימות. כמו כן, בית המשפט סבר כי קביעת ציון המעבר בבחינה נתונה לשיקול דעתו המקצועי של המשיב, וכי התקנות אינן חלות על בחינה זו. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההגנה על בריאות הציבור ואת הצורך בהקפדה על כשירות העוסקים במקצועות רפואיים רגישים, וזאת גם במסגרת הוראות מעבר המיועדות להקל על קבוצות מסוימות.