ת"א 19300-11-14

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בנוגע לבקשה להפקדת ערובה, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **נושא ההחלטה:** בקשה מטעם הנתבעים (המבקשים) לחייב את התובעות (המשיבות) בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים, בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999. **המסגרת המשפטית הרלוונטית:** 1. **סעיף 353א' לחוק החברות:** קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת נתבע, להורות לחברה תובעת להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. זאת, אלא אם כן נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בערובה, או אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. 2. **פרשנות הפסיקה (כפי שהוצגה בהחלטה):** * **חזקה לחיוב בערובה:** קיימת חזקה שחברות בע"מ המגישות תביעה יחויבו בהפקדת ערובה. הפטור מהפקדת ערובה הוא החריג. * **נטל ההוכחה על התובעת:** הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור מהפקדת ערובה מוטל על החברה התובעת. * **תנאי הפטור:** * **יכולת כלכלית:** החברה צריכה להוכיח כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. * **נסיבות נוספות:** בית המשפט יבחן אם נסיבות העניין מצדיקות פטור, תוך התחשבות בשיקולים נוספים. * **שיקולים נוספים:** * **זכויות חוקתיות:** יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובעת לבין זכות הקניין של הנתבעים להחזר הוצאותיהם. * **מידתיות:** גובה הערובה שייקבע צריך להיות מידתי ומאזן בין כלל השיקולים. * **סיכויי ההליך:** ניתן להתחשב בסיכויי ההליך, אך בדרך כלל רק אם הם גבוהים במיוחד או קלושים מאוד, ולא להיכנס לניתוח מעמיק של סיכויי התביעה בשלב זה. * **השלבים לבחינת הבקשה:** * **שלב ראשון:** בדיקת מצבה הכלכלי של החברה התובעת והוכחת יכולתה לשלם הוצאות. * **שלב שני:** אם לא הוכחה יכולת כלכלית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות פטור. **ניתוח ההחלטה לגופה:** 1. **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את הבקשה לחייב את התובעות בהפקדת ערובה. 2. **הבסיס להחלטה - חזקת חיוב בערובה:** בית המשפט קבע כי החברות התובעות הינן חברות בע"מ, ולכן קמה החזקה לחיובן בהפקדת ערובה. 3. **כשלים בהוכחת היכולת הכלכלית (שלב ראשון):** * **התובעת 2 (יו.אל.די בניה בע"מ):** בית המשפט קבע כי לא נעשה כל ניסיון להציג יכולת כלכלית של תובעת זו. היא התעלמה מהדרישה להציג מסמכים אודותיה, וניסיון להסביר זאת בכך שההתנהלות החשבונאית הייתה מול התובעת 1 אינו מספק. ככל שהיא חלק מהתביעה, עליה להציג יכולת כלכלית. * **התובעת 1 (ש.י. אלון בנייה בע"מ):** * **דוחות כספיים לא עדכניים:** התובעת לא הציגה את הדוח הכספי העדכני ביותר לשנת 2014. * **דוחות כספיים מלמדים על קשיים:** הדוחות לשנים 2012-2013 מלמדים על לוואות משמעותיות, הפסדים כספיים (כ-834,000 ₪ ב-2012 וכ-3.5 מיליון ₪ ב-2013). * **שעבודים:** התובעת לא התכחשה לקיום שעבודים בסך 800,000 ₪ (כפי שעלה מרשם החברות), אלא טענה שהם טכניים ולא רלוונטיים, טענה שלא התקבלה. * **התעלמות מחברת האם:** למרות שהוצגו דוחות של חברת האם (א.ב. יעל ישראל בע"מ), המצהיר עצמו ציין שהם אינם רלוונטיים. בנוסף, לא הוצגה התחייבות בכתב של חברת האם לערוב להוצאות, המגובה בהחלטת דירקטוריון. * **היעדר מסמכים מהותיים:** לא הוצגו דפי בנק, אישורי אשראי, מאזן מבוקר עדכני, אישורים על חיובים ושיעבודים – מסמכים שהיו מאפשרים הערכת חוסנה הכלכלי. * **טענות בעל-פה:** בית המשפט לא הסתפק בטענות בעל-פה לגבי שינויים במצב הכלכלי או הסכמים חדשים, כאשר ההסכמים עצמם לא הוצגו. * **מסקנה לגבי יכולת כלכלית:** בית המשפט הסיק כי לא עלה בידי התובעות (ובפרט התובעת 1) להציג יכולת ואיתנות כלכלית מספקת לתשלום הוצאות אפשריות, ולכן לא עמדו בנטל הראיה המוטל עליהן. 4. **קביעת גובה הערובה (מידתיות):** * **הצדדים:** המבקשים (הנתבעים) דרשו 10% מסכום התביעה (כ-350,000 ₪). המשיבות (התובעות) טענו כי שיעור הערובה בפסיקה הוא בדרך כלל אחוז אחד או מעט יותר. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי התובעות יפקידו, ביחד ולחוד, סך של **150,000 ₪** עד ליום 15.1.2016. * **השיקולים בקביעת הגובה (לפי סעיף 21):** בית המשפט התחשב בסיכויים הלכאוריים של התביעה, מורכבותה, היקף ההתדיינות הצפוי, ובהתחשב בטענות הצדדים והאסמכתאות שהוצגו בנוגע לשיעור הערובה. 5. **השלכות אי-הפקדת ערובה:** בית המשפט קבע כי אם הערובה לא תופקד במלואה ובמועד, התביעה תידחה. 6. **הוצאות הבקשה:** בית המשפט חייב את התובעות לשלם הוצאות בגין הבקשה בסך 10,000 ₪ לנתבעים 1-6 ו-4,000 ₪ לנתבעת 7. **חידושים משפטיים והדגשים:** * **יישום החזקה:** ההחלטה מדגימה את היישום המחמיר יחסית של החזקה הקבועה בסעיף 353א' לחוק החברות, לפיה הנטל להוכיח פטור מוטל על התובעת. * **דרישת ראיות קונקרטיות:** ההחלטה מדגישה את הצורך של תובעות להציג באופן מלא וברור את מצבן הכלכלי, ולא להסתפק בהצהרות בעל-פה או בדוחות שאינם עדכניים או אינם מכסים את כל הגורמים הרלוונטיים (כמו תובעת 2 או חברת האם). * **התמודדות עם טענת "התנהלות חשבונאית נפרדת":** בית המשפט דחה את הניסיון להתחמק מהצגת ראיות ליכולת כלכלית של תובעת 2 רק משום שההתנהלות החשבונאית הייתה מול התובעת 1. האחריות לכל המעורבים בתביעה. * **חשיבות המידתיות בקביעת גובה הערובה:** למרות קבלת הבקשה, בית המשפט לא קיבל את דרישת הנתבעים ל-10% מסכום התביעה, אלא קבע סכום נמוך יותר (150,000 ₪) תוך איזון השיקולים. * **הדגשת הצורך בהתחייבות מגובה של חברת האם:** בית המשפט לא הסתפק בהצהרת המצהיר לגבי נכונות חברת האם לערוב, ודרש התחייבות בכתב, מגובה בהחלטה של הדירקטוריון. בסך הכל, ההחלטה מדגימה את הגישה של בית המשפט בנוגע להגנה על אינטרסי הנתבעים מפני תביעות המוגשות על ידי חברות, תוך שמירה על דרישה מחמירה להוכחת יכולת כלכלית, אך גם התחשבות במידתיות ובזכות הגישה לערכאות.