ע"פ 54/83

תקציר

הערעור מערער על סירוב שופט שלום לדון בבקשה לביטול צו במעמד צד אחד שניתן לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה. הצו מנע מהמערערים לבצע כל פעולה. השופט טען כי אין לו סמכות לדון בבקשה וכי הסעד היחיד העומד בפני המערערים הוא לערער על הצו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי ההליך שיזם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יחד עם נציג היועץ המשפטי לממשלה, הוא הליך אזרחי. לפיכך, היתה לבית משפט קמא סמכות לבחון את הצו. בית המשפט קבע כי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה הוא אזרחי באופיו, ומכאן חלות תקנות סדר הדין האזרחי. תקנות אלה מאפשרות הוצאת צווי ביניים על ידי צד אחד ועיון חוזר בצו על ידי הצד השני. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי תחושת הצדק מחייבת כי הסמכות ליתן צו על בסיס טענת צד אחד משמעה הסמכות לעיין בצו ולבטלו על פי דרישה. לבסוף, הציע בית המשפט כי תקנות התכנון והבניה, שאינן קובעות עיון חוזר בצווים לפי סעיף 246, עשויות להיות בלתי סבירות ויש לתקן אותן כך שיכללו הוראה כזו. ההחלטה מבטלת את סירובו של בית משפט קמא ומחייבת הכרעה לגופה של הבקשה.