ב"ל 48960-03-22

תקציר

השופט קבע כי תביעת התובע לפיצויי פגיעה מהנתבע, המוסד לביטוח לאומי, נדחתה. התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שמחלתה נגרמה כתוצאה מתנועות עבודה מונוטוניות וחוזרות ונשנות כנדרש בחוק. תפקידו של התובע כלל ביצוע משימות מגוונות לאורך כל יום העבודה, לרבות עבודות שיווק, שירות לקוחות ואדמיניסטרציה. בעוד שההקלדה הייתה מעורבת בעבודתה, היא הייתה כלי לביצוע משימות אלה ולא פעולה בודדת החוזרת על עצמה ברציפות. התובעת לא ציינה תנועות מסוימות שיגרמו לפציעה ולא הציגה כל עד או ראיה מצולמת שתתמוך בטענתה. השופט הגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין עבודתה לבין הפגיעה בידה הימנית, כנדרש בתביעות בגין מחלת מקצוע. לפיכך, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות, ולתובע ניתנה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי.