ת"א 67263-01-23

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנתבע לעכב את ההליכים בבית המשפט לטובת בוררות, כפי שנקבע בהסכם בין התובעת לבין נתבעים 1 ו-2. ההכחשה נובעת בעיקר ממעורבותו של הנתבע 3, שאינו צד להסכם ולכן אינו מחויב לתניית הבוררות. מאחר שהתביעה מוגשת נגד שלושת הנתבעים במשותף, עיכוב ההליכים עבור חלק מהנתבעים יביא לדיון מפוצל, אשר אינו מומלץ אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים. במקרה דנן, בית המשפט מיישם מבחן דו-שלבי, ומגיע למסקנה כי צירופו של נאשם 3 אינו רק טקטיקה להימנעות מבוררות והוא הכרחי מבחינה פרוצדורלית. יתר על כן, אופיין של התביעות, הכוללות טענות זהות לרשלנות כלפי כל הנתבעים, מבסס את הצורך בדיון מאוחד, שכן פיצול הדיון עלול להוביל להחלטות סותרות. כך, בית המשפט מאזן בין האינטרסים של כל הצדדים ומוצא כי קיים "טעם מיוחד" המצדיק הליך בבית המשפט ולא בדרך של בוררות. החלטה זו מושפעת גם מהסבירות לקביעות סותרות אם התיקים נגד הנאשמים יתנהלו במקביל בשתי הזירות. לבסוף, זיקתם של נאשם 2 והבורר המוסכם לאותה קבוצה דתית, אף שצוין, אינה מהווה עילה מספקת להטיל ספק באובייקטיביותו של הבורר. אשר על כן, הבקשה נדחית, והתיק כולו יידון בבית המשפט, כאשר הנתבעים 1 ו-2 יישאו בהוצאות התובע והנתבע 3.