ע"א 720/78

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור שהגישה המערערת, חברת נט לויד בע"מ, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. המערערת עתרה לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי נגד אל על (המשיבה מס' 1) בדבר תנאי חוזה טיסה. לטענת המערערת, אל על הפרה את תנאי החוזה בכך שביצעה נחיתת ביניים מיותרת, וגרמה למערערת להחמיץ את טיסת ההמשך ולסבול נזקים. עם זאת, המערערת לא ציינה את מהות הנזק או את המטרה שלשמה נדרשה ההצהרה. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן היא מעוררת שאלה אקדמית ולא ביקש כל סעד כספי בגין הנזק. בית משפט קמא הסכים ודחה את התביעה, והביא את המערער לערער לערכאה גבוהה יותר. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, והסכים כי הבקשה לפסק דין הצהרתי היא אקדמית ומוקדמת מדי. המערערת לא הוכיחה אינטרס לגיטימי בהצהרה, מה גם שהנזק והצד השלישי המעורב לא צוינו. בית המשפט הדגיש כי אין לתת פסקי דין הצהרתיים כדי לתת מענה לאי-ודאות או חשש להתדיינות משפטית עתידית, אלא יש לשמור אותם להגנה על זכויות משפטיות. מאחר שהמערערת לא נתבעה וההצהרה לא תחייב צדדים שלישיים כלשהם, נתפסה הבקשה כניסיון ליישב שאלות אקדמיות. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענות פרוצדורליות שהעלתה המערערת בדבר הצגה בעל-פה של טיעון מקדמי והיעדר שהות לתיקון כתבי טענות חסרות שחר, שכן הן לא הועלו כראוי בבית משפט קמא. לסיכום, קבע בית המשפט העליון כי התביעה נדחתה בצדק, וגם הערעור נדחה. המערער חויב לשלם למשיב מס' 1 סך של 5,000 ל"י, כולל הוצאות.