ת"פ 21755-05-11

תקציר

הנאשמים ביקשו מהמאשימה מסמכים לביסוס טענתם לאכיפה בררנית במסגרת הגנתם. בפניהם עמדו שתי אפשרויות משפטיות להשיג מסמכים אלה: המסלול המנהלי באמצעות חוק חופש המידע, המעניק לאזרחים גישה למידע אך מאפשר סמכות לדחות את הבקשה בתנאים מסוימים, והמסלול הפלילי באמצעות סעיפים 74 ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי, המחייב את המאשימה למסור לנאשם חומרי חקירה רלוונטיים לאישום. עם זאת, האחרון אינו מחייב את המאשימה לספק חומרים אם הם משרתים רק את ניסיונו הספקולטיבי של הנאשם למצוא ראיות הגנה. לאחר בחינת הדינים החלים ופסקי דין קודמים, קבע השופט כי זכותם של הנאשמים לעיין בחלק מהמסמכים המבוקשים כדי לתמוך בטענתם לאכיפה בררנית, מה גם שמדובר בעבירות נדירות יחסית. השופט הורה למאשימה למסור: רשימת כתבי אישום שהוגשו נגד חברות הגז בגין היעדר היתר רעל כללי עד לשנים 2006-2007; חומר החקירה הנוגע לאחד הנאשמים באותו אישום; ורשימת תיקי חקירה שנפתחו בגין אותה עבירה נגד חברות הגז בשלוש השנים שקדמו לשנת 2007, יחד עם הסיבות לסגירתם. השופט דחה את בקשת הנאשמים לקבל את כל תיקי החקירה וסיכומיהם, וקבע כי הנטל על המאשימה גדול מדי. פסק הדין נעתר אפוא באופן חלקי לבקשת הנתבעים לגילוי מסמכים.