תפ"ח 529/06

תקציר

השופט זיאד הווארי פותח בהדגשה כי נטל ההוכחה מוטל על התביעה, אשר צריכה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם גרם במתכוון למות הקורבן, כהגדרתו בחוק העונשין. העבירה החמורה שבוצעה היא רצח, יחד עם העבירה הקלה של החזקת סכין שלא כדין. יצוין כי משימתה העיקרית של התביעה היא להוכיח את אשמתו של הנאשם ברצח בירו אלמסחי, שגופתו נמצאה דקורה מספר פעמים בצד הכביש המוביל מעפולה לניר העמק ב-16 במאי 2006. סיבת המוות נקבעה כפגיעה קשה באיברים פנימיים ואיבוד דם נרחב. שאלת המפתח היא האם הצליחה התביעה להוכיח כי הנאשם הוא העבריין, והאם פעל בכוונה. התביעה הציגה ראיות נסיבתיות, שלדעת השופט הווארי מספיקות כדי להגיע למסקנה. בכלל זה, הימצאות כתמי הדם של הקורבן על בגדיו של הנאשם בעת מעצרו זמן קצר לאחר הרצח, גילוי נשק הרצח בסמוך לגופה שהכיל את דמו של הקורבן, עדותם של מספר עדים שהציבו את הנאשם בזירה, לצד ראיות לכך שרכש את נשק הרצח יומיים קודם לכן. כמו כן, השופט מוצא אמינות בדברים שמסר הנאשם לקצין המעצר, המעידים על מעורבותו במעשה, וכן עדותה של עדת הראייה שרונה קוצלר, למרות שסירבה בתחילה להעיד מחשש לנאשם. השופט הווארי דן בהרחבה גם בשקריו של הנאשם בנוגע ליחסיו עם המתלוננת, ובהכחשתו כל קשר טלפוני עמה בימים שקדמו לרצח, דבר שהשופט סותר ברישומי הטלפון. במעבר ליסוד הנפשי של העבירה, השופט הווארי קובע כי התביעה הצליחה להוכיח את כוונת הנאשם להרוג, תוך ציון אופי הנשק בו נעשה שימוש, מספר פצעי הדקירה ומיקומם והיעדר התגרות מצד הקורבן. השופט מתייחס בקצרה גם לשתי טענות שהעלתה ההגנה בדבר מחדלי חקירה וספק סביר, וקובע כי אף אחת מהן אינה תקפה. בהתבסס על האמור לעיל, השופט הווארי מגיע למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בשני האישומים, וממליץ להרשיע את הנאשם ברצח וכן בהחזקת סכין שלא כדין. השופטת נחמה מוניץ ובית המשפט מסכימים פה אחד עם הממצאים, המובילים להרשעת הנאשם בשני הסעיפים. השופטים פוסקים גם בשאלת שפיותו של הנאשם, אינם מוצאים ראיות למחלת נפש קשה או ליקוי נפשי כלשהו, ולכן מחליטים שלא לדחות את גזר הדין. לבסוף, בית המשפט גוזר על הנאשם מאסר עולם בגין האישום ברצח, לצד עונש נוסף בגין החזקת סכין.