רע"א 1487/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור ולאחר מכן ערעור נגדי על סכסוך נדל"ני ארוך שנים בין שני צדדים. המחלוקת נסובה סביב שטח של 40 מ"ר הממוקם בין מגרשים בבעלות שני הצדדים. הערעורים נדחו משום שהמבקשים לא עמדו בהתחייבויות שנקבעו בפסק דין קודם (ת"א 2255/00) שחייב אותם לשלם למשיבים סכום כסף מסוים ללא תנאים. סכום זה ייצג את עלות הבנייה שנגרמה למשיבים, אשר חויבה המבקשת לשאת בה בשל חוסר תום ליבם לאפשר את ביצוע הבנייה ללא התערבות. בבקשת רשות הערעור הנוכחית, שנדחתה אף היא, נטען כי מדובר בהכרעה סותרת בסוגיה עקרונית – הטיפול בפירותיו של מבנה שהוקם שלא כדין על אדמתו של אחר. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנסיבות היו ספציפיות למקרה ולא עוררו שאלה עקרונית מעבר לתחום המחלוקת. התמהמהות המבקשים בנקיטת הליכים משפטיים עד להשלמת הבנייה, ואי יידוע המשיבים כי הסכום שנקבע עומד לרשותם, היו גורמים מכריעים. כתוצאה מכך, אושרו החלטות בתי המשפט הקודמים, אשר התנו את העברת השטח שבמחלוקת בתשלום הוצאות ההקמה על ידי המבקש. עוד ציין בית המשפט כי התנהגותו של המבקש לא עודדה עיסוק בלתי חוקי, וההפניות להלכה היהודית לא שינו את ההחלטה. פסק דין זה מחזק את התפיסה כי אין לתגמל פולשים על מעשיהם הבלתי מורשים ומדגיש את הצורך של בעלי הקרקעות לנקוט פעולה מיידית כדי להגן על זכויותיהם.